ביאור:מופת: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 23:
::}} {{צ|תוכן=ואתה בן-אדם הלוא ביום קחתי מהם את-מעוזם משׂושׂ תפארתם את-מחמד עיניהם ואת-משׂא נפשׁם בניהם ובנותיהם. ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשׁמעות אזנים. ביום ההוא יפתח פיך את-הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם <span style="text-decoration:underline">למופת</span> וידעו כי-אני ה'.}} "
בשני המקרים, נראה שהמילה "אות" מתאימה יותר ( [[ביאור:אות = סימן מוחשי שנועד ללמד רעיון חדש או להזכיר רעיון ידוע|אות = אמצעי המחשה]] ). אך ייתכן שאצל הנביא יחזקאל, העיקר הוא לא ההמחשה אלא ההוכחה - הוכחה לאמיתות הנבואה (כמו שנאמר כבר בתחילת הספר - יחזקאל ב5 - {{צ|תוכן=והמה אם-ישׁמעו ואם-יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם}}; וכמו שנאמר כאן {{צ|תוכן=וידעו כי אני ה'}}). לכן, מודגש דווקא הצד העל-טבעי במעשיו של הנביא - בכך שהנביא חוזה מראש במדוייק את אופן ההתנהגות של בני-ישראל לאחר החורבן.
[רש"ר הירש, בפירושו לבראשית א 14, ש"מופת" הוא כל מעשה שנועד לשכנע - מלשון "פיתוי". פירוש זה מתאים לחלק מהפסוקים הנ"ל, אך לא לכולם. הפירוש של מלבי"ם מתאים יותר].
פסוקים נוספים ניתן למצוא במאמר [[ביאור:אות - מופת|אות - מופת]] .
==מקורות==
| |||