ביאור:הברכה הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 50:
::#<div>
::סעיף 2 בביצוע מתאים לסעיף 2 בציווי: בני ישראל התחלקו לשני חצאים - חצי אל מול הר גריזים וחצי אל מול הר עיבל {<span style="font-size: smaller;">
::בציווי נאמר שהם צריכים להיות {{צ|תוכן=על}} ההרים ולא {{צ|תוכן=אל מול}} ההרים; להסבר השינוי הזה ע' במאמר ' [[ביאור:ההרים רקדו כאילים|ההרים רקדו כאילים]] '</span> }.</div>
::
::#<div>
שורה 63:
כדי לענות על כל השאלות נשים לב לפרט אחד קטן בפסוק הנ"ל. לא כתוב בו "לברך את ישראל" אלא {{צ|תוכן=לברך את <span style="text-decoration:underline">העם</span> ישראל}}. כלומר, הפסוק מדגיש שהברכה מכוונת לעם - ולא ליחידים. קללה ליחידים יכולה להיות ברכה לעם.
[[ביאור:שכר ועונש בתנך|כי הברכות והקללות שמובטחות לעם ישראל תלויות במעשים של כלל העם]] : אם העם ילך לפי חוקי התורה הוא יזכה לברכות, ואם יעבור על חוקי התורה - הוא יסבול מהקללות. כשאנשים יחידים עוברים על חוקי התורה - שאר העם צריך לשפוט אותם ולהעניש אותם (באמצעות בתי-הדין), ואם לא ישפוט אותם - האחריות תחול על כל העם (ע' יהושע כב20).
אבל מה קורה כאשר אדם חוטא בסתר? מצד אחד - אי אפשר לתפוס אותו ולהעניש אותו, כי אין מספיק עדים. ומצד שני - אדם כזה עלול להקים 'מחתרת' שתלך ותגדל, ובסופו של דבר תהרוס את כל קיום התורה בעם ישראל!
שורה 69:
הפתרון לזה הוא הברכה הראשונה. הברכה הראשונה שמובטחת לעם ישראל היא - שה' יקלל ויעניש את אותם אנשים החוטאים בסתר. הפסוקים מדגישים פעמיים שהכוונה לעבירות שנעשות בסתר: {{צ|תוכן=ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה', מעשה ידי חרש - ושם בסתר!}}, {{צ|תוכן=ארור מכה ריעהו בסתר!}}, וגם שאר ה"ארור"ים מתייחסים לעבירות שמקובל לעשותם בסתר (וכן פירש ראב"ע). ה"ארור" האחרון {{צ|תוכן=ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת - לעשות אותם!}} לא מתייחס לאדם שעובר עבירה, אלא לאדם שאינו מקיים מצוות-עשה, שהוא חטא שבדרך-כלל הרבה יותר קל להסתיר (כי אין בו מעשה).
פירוט נוסף בנושא זה ניתן למצוא במאמר [[ביאור:למען ספות הרוה את הצמאה|ספות הרוה את הצמאה]] .
==מקורות==
| |||