ביאור:משלי כה יא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 10:
מהי המשמעות המעשית של פסוק זה?
1. הרמב"ם ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a2-2.htm במורה נבוכים, חלק ראשון - הקדמה] ) פירש שהפסוק בא ללמד אותנו להתעמק: כשאנחנו רואים כלי עשוי מכסף, לא צריך לחשוב שהערך של הכלי הוא רק הכסף שממנו הוא עשוי; ייתכן שבתוך הכלי יש כלי עוד יותר יקר. וזה משל ל" <span style="font-weight: bold;"> דבר דבר על אפניו</span> " - לדברי הנבואה והחכמה שבתנ"ך, שמעבר למשמעות הפשוטה והגלויה שלהם, יש בתוכם רעיונות עמוקים ונשגבים. המשמעות העמוקה היא " <span style="font-weight: bold;"> תפוחי זהב</span> ", והמשמעות המילולית-הפשוטה היא " <span style="font-weight: bold;"> משכיות כסף</span> ". ע"ע: [[
2. ר' סעדיה בן יוסף פיומי ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/10c-2.htm בספר האמונות והדעות, מאמר עשירי, פרק יד / אחד עשר] ) פירש שהפסוק בא ללמדנו על חשיבות הכלי: תכשיטים יקרים, שעשויים מזהב, יש לשים בכלים יקרים, שעשויים מכסף. וזה משל ל" <span style="font-weight: bold;"> דבר דבר על אפניו</span> " - לחכמתו של האדם, שצריכה לשבת בתוך גוף בריא. והוא מסיק מכאן, שהאדם צריך לעסוק לא רק בחכמה אלא גם במלאכה, כדי שיוכל לקיים את גופו בבריאות. החכמה היא " <span style="font-weight: bold;"> תפוחי זהב</span> ", ולכן גופו של החכם צריך להיות " <span style="font-weight: bold;"> משכיות כסף</span> ". '''
|