ביאור:משלי יט כח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 14:
לפי זה, ייתכן שמטרת הפסוק היא לתת לשופטים קריטריון לזיהוי עד בליעל: אם הוא עושה צחוק מהמשפט, מזלזל בו ולועג לו (בין למערכת המשפטית בכלל, ובין למשפט הספציפי שהוא אמור להעיד בו), יש לחשוד בו שהוא עד שקר. '''
לפי זה, יש כאן רצף של 3 פסוקים העוסקים בליצנות: הפסוק שלנו, הפסוק הבא {{צמ|תוכן=נכונו <span style="text-decoration:underline">ללצים</span> שפטים ומהלמות לגו כסילים|מקור=משלי יט כט}}, והפסוק שאחריו ( [[ביאור:משלי כ א]] ) {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">לץ</span> היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם}} - שגם הוא מביע רעיון דומה: [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם - כמה פירושים|היין יעשה ממך צחוק]] .
::*
| |||