פתיחת התפריט הראשי

שינויים

.
 
לאחר שירמיהו [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים - שני פירושים|התלונן על הצלחת הרשעים]] , ה' ענה לו (יב 5-6): {{צ|תוכן= <span style="text-decoration:underline">כִּ י אֶת-רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת-הַסּוּסִים</span> ?; וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן? כִּי גַם-אַחֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ, גַּם-הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ--גַּם-הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ, מָלֵא; אַל-תַּאֲמֵן בָּם, כִּי-יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת}} . מה המשמעות של תשובת ה', ואיך היא קשורה לדברי ירמיהו? נפרש את הפסוקים ע"פ שתי משמעויות אפשריות של הפועל "תתחרה":
 
==א. תתחרה = תתמודד ותשתלב בחברתם '''
אם אנשי ענתות, האנשים הפשוטים, הקרובים אליך, מיררו את חייך וכמעט הרגו אותך (כפי שסופר בסוף הפרק הקודם) - איך תתמודד עם אנשי ירושלים, השרים הנכבדים, הרחוקים ממך, שימררו את חייך הרבה יותר?!</span> ". לגבי הקשר של התשובה לתלונותיו של ירמיהו, יש שתי אפשרויות: '''
 
::*א. [מלבי"ם] ה' אומר לירמיהו שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שחשב - הוא התלונן על הצלחתם של הרשעים הקטנים, אך למעשה יש רשעים הרבה יותר גדולים שהוא עדיין לא פגש; השחיתות כבר השתלטה על כל המדינה, ואין טעם להעניש את הרשעים הקטנים, אלא רק להרוס הכל ולבנות מחדש ( [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים - שני פירושים|פירוט]] ).
::*ב. [דעת מקרא] ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא מתייאש מהר, ועובר על מה שציווה אותו בתחילת דרכו (פרק א) - {{צ|תוכן=אל תחת מפניהם}}. תשובת ה' לירמיהו נמצאת בפסוק הקודם או בפסוקים הבאים ( [[ביאור:אתיו לאכול|פירוט]] ).
 
'''
==ב. תתחרה = תקנא ותכעס על הצלחתם '''
 
ולי נראה, שאפשר לפרש את הפועל "התחרה" [[ביאור:קנאה ותחרות - קנאות וחרון|כמו במקומות אחרים בתנ"ך - כפועל נרדף ל"קינא"]] , כלומר, כעס על הצלחתו של הזולת: '''
 
::* [[ביאור:תהלים לז א]] : {{צ|תוכן=לדוד אל<u class="u">
אם כל-כך סבלת והתעייפת ממאבקך עם הרשעים הקטנים, מה הטעם שתכעס ותתלונן על הצלחתם של הרשעים הגדולים?!</span> ". לגבי הקשר של התשובה לתלונותיו של ירמיהו, גם כאן יש שתי אפשרויות: '''
 
::*א. כמו שהסברנו קודם - ה' אומר לירמיהו שהמצב בעם הרבה יותר חמור ממה שחשב; הוא חשב שיש לו עסק עם רשעים קטנים הדומים לרגלים, ושאם ה' יעניש חלק מהם, האחרים יראו ויתחרטו; אבל למעשה הכעס והתלונה שלו מופנים כלפי רשעים הרבה יותר גדולים הדומים לסוסים, וגם אם יענישו חלק מהם, האחרים לא יתחרטו אלא ימשיכו לחטוא {{צ|תוכן=כסוס שוטף במלחמה}}, ולכן כבר אין טעם להעניש אלא יש להרוס את הכל ולבנות מחדש ( [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים - שני פירושים|פירוט]] )
::*ב. ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא גורם לעצמו כעס מיותר ומזיק. [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|Tnk1/ktuv/al_ttxr]] [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|הכעס על הצלחתם של הרשעים הוא מועיל רק כאשר הוא מוביל את האדם לפעולה - להיאבק ברשעים ולעשות בהם דין צדק]] ; אולם, ירמיהו היה חלש מכדי להילחם ב"סוסים", שהרי אפילו במאבק עם ה"רגלים" הוא נלאה והתעייף (אולי הכוונה לאנשי ענתות שניסו להרגו - בסוף הפרק הקודם); אדם שאין לו כוח להילחם, עדיף שלא יכעס אלא רק יתפלל ויחכה שה' יעשה דין ברשעים, כפי שמוסבר בהמשך הנבואה, שהיא התשובה העיקרית לתלונתו של ירמיהו ( [[ביאור:אתיו לאכול|פירוט]] ).
 
==מקורות==
132,354

עריכות