ביאור:משלי יז ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
 
.
שורה 2:
בתורה (שמות כג 1) נאמר {{צ|תוכן=לא תשא <span style="text-decoration:underline">שמע</span> שוא}}, כלומר - לא תקח ותקבל דברי-שווא ושקר שאומרים לך על אדם אחר. מכאן למדו חז"ל ( [[Tnk1/mlbim/jm/jm-23-01-mlbim-196|במכילתא]] ) שאסור לאדם לקבל לשון הרע, כלומר - {{צ|סוג=mfrj|תוכן=שלא נאמין בליבנו שהסיפור הוא אמת, כי על-ידי זה יבוזה בעינינו מי שנאמר עליו}} (חפץ חיים, כלל ו, סעיף א).
 
במשלי יש פסוק מחמיר יותר, הקובע {{צמ|תוכן=מרע <span style="text-decoration:underline">מקשיב</span> על שפת און, שקר <span style="text-decoration:underline">מזין</span> על לשון הות|מקור=משלי יז ד}}. בלשון המקרא (בניגוד ללשון ימינו), הפועל <span style="font-weight: bold;"> שמע</span> מציין את ההבנה והקבלה, והפועל <span style="font-weight: bold;"> הקשיב</span> מציין את קליטת הצלילים באזניים (ע"ע [[ביאור:שמע - הקשיב|שמע - הקשיב]] ); אם כן, ספר משלי קובע, שגם לקלוט באזניים דברי אוון ושקר - גם זה דבר רע, כי מי שעושה כך <span style="font-weight: bold;"> מרע</span> = הופך להיות אדם רע יותר (החפץ חיים, בכלל ו סימן ב, הביא כמה ראיות לכך שהדבר אסור - מהתורה או לפחות מדרבנן).
לפרטים נוספים: מרכז מידע לשון הרע: 025713879 (מעודכן לסוף שנת ה'תשס"ב)