ביאור:משלי טו ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 4:
הפסוק מציג שני ניגודים בין החכמים לבין הכסילים. '''
ניגוד אחד הוא ברור: החכמים אומרים דברי <span style="font-weight: bold;"> דעת</span> , והכסילים אומרים דברי <span style="font-weight: bold;"> איוולת</span> (ע"ע [[ביאור:כסיל - אויל|כסילים ואיוולתם]] )
אך יש ניגוד נוסף: '''
שורה 14:
::*''היטיב''= תיקן, שיפר, עשה טוב יותר (כמו מל"ב ט - {{צ|תוכן=ותיטב את ראשה}});
::* [[ביאור:הביע = דיבר בלי מעצורים|''הביע''= דיבר הרבה, ללא מעצורים]] .
מהניגוד בין שני המושגים ניתן ללמוד, שהשיפור שעושה החכם בדבריו הוא הקיצור והמיעוט במילים, כדברי [[ביאור:Mfrjim/mcwdt_dwyd/mefarsheytanach028-15|מצודת דוד]] , " {{צ|סוג=mfrj|תוכן=תיטיב דעת}} {{צ|סוג=mfrj|תוכן== תתקן את הדעת, כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות; אבל פי כסילים - אף דברי אולת ירבו באמרים, כמעיין הנובע}} ". מובן שצריך להשאיר מספיק מילים כדי שהכוונה תהיה ברורה; צריך לקצץ רק במילים מיותרות. '''
שורה 28:
אנשים שרוצים לשכנע, נוטים להביא הרבה נימוקים - גם נימוקים טובים וגם נימוקים פחות טובים - מתוך מחשבה שריבוי הנימוקים יגדיל את רמת השיכנוע. למעשה, גם המחקרים הפסיכולוגיים וגם הניסיון היומיומי מלמדים שגישה זו אינה נכונה: אם מביאים הרבה נימוקים טובים, ונימוק אחד לא טוב - הצד השני ייתפס לנימוק הפחות טוב ויתקוף אותו, וכל ה"עוקץ" של הנימוקים הטובים יילך לאיבוד. '''
היכולת לקצר ולהעביר רעיונות במינימום מילים, כך שהרעיון נשאר ברור ובכל-זאת אף מילה אינה מיותרת, היא מומחיותו של <span style="font-weight: bold;"> החכם</span> - [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|היודע ללמד]] , [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|היודע להשתמש באיברי הדיבור.]] ; כפי שכתוב בפסוקנו - {{צ|תוכן=לשון <span style="text-decoration:underline">חכמים</span> תיטיב דעת}}. '''
ע"ע: '''
::*פסוק דומה בספר משלי - [[ביאור:לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות ליבו|לא יחפוץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות ליבו]] .
::*פסוק דומה בספר קהלת - {{צ|תוכן=וקול כסיל - ברוב דברים}}. '''
::
| |||