טור אורח חיים שמה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חשד למילים בעייתיות |
Yitzhakyacov (שיחה | תרומות) תגית: חשד למילים בעייתיות |
||
שורה 79:
ומ"ש אפי' קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהן. כלומר ומש"ה ה"א דאפי' גובהן פחות מג' לא חשיבי כקרקע קמ"ל דלא משום דכלל גדול אמרו (שבת צז.) כל פחות מג' כלבוד דמי וכדאסיק רב אשי דאפילו צואה נמי אם אינה גבוהה שלשה טפחים דינה כרשות הרבים:
ואם הוא גובה ג'וכו' אם הוא רחב ד' על ד' הוי כרמלית. גם זה שם כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אין כרמלית פחותה מד' ופירש"י ואי לא מקום פטור הוא:
ומט' ועד י' ורבים מכתפין עליו. גם זה שם (ח.) אמר עולא עמוד ט' ברשות הרבים ורבים מכתפים עליו וזרק ונחי על גביו חייב מאי טעמא כל פחות מג' מדרס דרסי ליה רבים מג' ועד ט' לא מדרס דרסי ליה רבים ולא כתופי מכתפי עליה ט' ודאי מכתפי עילויה. ופירש"י דכיון דצריך לרבים רה"ר הוא בין רחב בין קצר, וכן דעת הרמב"ם בפי"ד (ה"ח). וכתב הרב המגיד שהראב"ד כתב בפירושו דוקא ברחב ודוקא מכתפין עליו אבל כשאין מכתפין עליו ואע"ג דראוי לכתף עליו לא וכתב הרשב"א (עבודת הקודש שער ג סי' א) שראוי לחוש לדברי רבינו עכ"ל:
ומ"ש רבינו ומט' ועד י'. כך הם דברי הרא"ש שם (סי' טו) ונראה שהוא מפרש דכי אמר עולא עמוד ט' לאו לאפוקי יותר מט' אלא לאפוקי פחות מט' וטעמא דמסתבר הוא דהא אפילו גבוה י' נמי חזי לכתופי עליה ועוד דהא לא יהיב טעמא עולא אלא לאפוקי פחות מט' ולא לאפוקי יותר מט' אבל הרמב"ם כתב בפי"ד (שם) מקום שיש בגובהו ט' טפחים מצומצמות לא פחות ולא יותר ברשות הרבים הרי הוא רשות הרבים. כתוב בהגהות אשיר"י (שבת סי' יג) דלדעת רשב"ם (תוס' עירובין נא. ד"ה כזה) אם ריבוע העמוד עומד לריבועו של עולם אין צריך רק ד' על ד' אבל אם עומד לאלכסון העולם אין חשוב רשות הרבים עד שיהא ה' טפחים וג' חומשים על ה' טפחים וג' חומשים וכן נראה לר"י עכ"ל ועם סברא זו נתבאר בדברי רבינו בסימן שמ"ט ושם יתבאר שיש חולקים. ואם אין העמוד מרובע יתבאר לקמן שאם אין ברוחבו ד' אף על פי שאורכו אלף אמה הוי מקום פטור. ואם הוא עגול או משולש כתב הרב המגיד בפי"ד (ה"ז) שצריך שיהא אפשר לרבע בו ד' על ד' ואם לאו אעפ"י שיש בו בתשבורת יותר מכאן אינו רה"י כלומר אעפ"י שגבוה י' וסיים וכתב וכל מקום שהזכיר רבינו עמוד רחב ד' אם הוא עגול, רצונו לומר שיש באלכסונו ה' וג' חומשים כדי לרבע בו ד' על ד', ואם הוא מרובע כבר יש באלכסונו כן עכ"ל:
דין גג הסמוך לר"ה ואינו גבוה י' יתבאר בסי' שס"א: ומי' ולמעלה אם הוא רחב ד' הוי רה"י וכו' שמי' ולמעלה אינו ר"ה משנה היא בפרק הזורק (דף ק:) הזורק ד' אמות בכותל למעלה מי' טפחים כזורק באויר למטה מי' טפחים כזורק בארץ ובפ"ק דשבת (ז.) מייתי להאי משנה ופירש"י הזורק ד"א בר"ה ונדבק בכותל כגון דבילה שמינה כדמוקי לה לקמן כזורק באויר ופטור דלאו בר"ה נח ורה"י לא הוי אלא דבר המסויים ורחב ד' שאם הוא רחב ד' הוי רה"י כבר נתבאר בתחלת הסי' שגדר רה"י הוא מקום גבוה י' ורחב ד' ופחות מכן הוא מקום פטור בפ"ק דשבת (ז:) כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אין כרמלית פחותה מד' ופירש"י ואי לא מקום פטור הוא:
ומ"ש אפילו יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לד' וכו' גז"ש ובפרק הזורק (ק.) א"ר חייא זרק למעלה מי' טפחים והלכה ונחה בחור כל שהו באנו למחלוקת ר"מ ורבנן דר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין וידוע דהלכה כרבנן דרבים נינהו וכ"פ הרמב"ם בפי"ד:
וגומא בר"ה שאינה עמוקה ג' הוי ר"ה ומג' עד י' אם רחבה ד' וכו' בפ"ק דשבת (דף ח.) אהא דאמר עולא עמוד בר"ה וכו' א"ל אביי לרב יוסף גומא מאי א"ל וכן בגומא רבא אמר בגומא לא מ"ט תשמיש ע"י הדחק לאו שמי' תשמיש. וכתב הרא"ש הלכך האי גומא פחות מג' הויא ר"ה מג' ועד י' אי רחבה ד' הויא כרמלית ואי לא הויא מקום פטור עכ"ל ואם היא עמוקה י' כבר נתבאר שהיא רה"י והוא שתהיה רחבה ד':
ר"ה אינה תופסת אלא עד י' וכו' משנה בפ' הזורק (דף ק.) הזורק ד"א בכותל למעלה מי' טפחים כזורק באויר כלומר ופטור משום דאין ר"ה למעלה מי' והכי פירש"י בפ"ק דשבת (ז.) וכרמלית נמי לא הוי כמ"ש בסמוך דכרמלית אינה תופסת אלא עד י':
ומ"ש וכן זיזין הבולטין וכו' ג"ז מדברי הרא"ש ז"ל שם ואע"ג דבירושלמי משמע דזיזי' וגזוזטראות הבולטי' מן הכותל לא הויין כרמלית אפילו רחבים ד' אלא מקום פטור הם ומיהו לפום גמרא דילן משמע דגג הוי כרמלית היכא דלא מינכרא מחיצתא עכ"ל וכתב רבינו דבזיזין נמי אם חלון הבית פתוח להם הוו רה"י כדין גגים הבולטים דהא ודאי חורי רה"י הם ולא נזכר בדברי הרמב"ם מכל זה כלום:▼
חורי ר"ה אינם כר"ה וכו' פלוגתא דאביי ורבא בפ"ק דשבת (ז.) והלכה כרבא דלאו כר"ה דמו ופירש"י חורי ר"ה חורים שבכתלים כלפי ר"ה וכתב הר"ן וכשהן למעלה מג' איירי כלומר שאם הן תוך ג' הוו ר"ה וז"ל הרשב"א מה נקרא חורי רה"י חור שבכתלים של רה"י ועוברים כלפי פנים היו בהם חורים פתוחים כלפי חוץ ואין עוברים כלפי פנים בין פתוחים לר"ה או לכרמלית אין אלו חורי רה"י אלא נדונין לפי גבהן ורחבן עכ"ל ודברים אלו כתובים במגיד משנה פי"ד בטעות סופר:
ומ"ש אלא נדונים כפי מדותיהם וכו' כן פירש"י שם וכ"כ הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם בפי"ד:
וכרמלית הוא מקום שאין הילוך לרבים כגון ים ובקעה וכו' וכך פשוט בברייתא פ"ק דשבת (ו.) ופירש"י בקעה. שדות הרבה קופנייא בלע"ז: אצטוונית. שלפני החנויות שיושבים שם הסוחרים כלומר פוז"ש בלע"ז והם רחבים ד' ואינם גבוהים י':
ומ"ש וכן עמודים העומדים בר"ה וכו' בפ"ק דשבת (ז.) כי אתא רב דימי אר"י בין העמודים נדון ככרמלית מ"ט כיון דלא מסתגיא להו בהדיא ככרמלית דמיא א"ר זירא א"ר יהודה אצטבא שלפני העמודים נדון ככרמלית מ"ד בין העמודים כ"ש אצטבא ומ"ד אנטבא אבל בין העמודים זימנין דדרסי רבים כר"ה דמי ופירש"י בין העמודים שהיו עומדין ברחבה ותולין בהם התגרים פרגמטיא וגם אצטבאות היו שם לישב שם התגרים וכתבו התוספות בין העמודים כר"ה דמי אע"פ שאין בין עמוד לעמוד ט"ז אמות הוי ר"ה כיון שבני ר"ה בוקעים בו וחוץ לבין העמודים רחב י"ו אמה ופסק הרמב"ם בפי"ד כרב יהודה וכתב ה"ה אבל הרשב"א פסק כר' יוחנן וכן פסק הרא"ש ז"ל ואצטבא זה ברחבה ד' וגבוהה מג' ועד י' שאם אינה רחבה ד' מקום פטור היא ואם אינה גבוהה ג' ר"ה היא ואם גבוהה י' כיון דרחבה ד' רה"י היא:
ומ"ש וקרן זוית הסמוכה לר"ה וכו' מימרא דר"י בפ"ק דשבת ויהיב טעמא משום דלא ניחא תשמישתיה ופירש"י קרן זוית שנכנס בו בית לתוכו והניח מקרקעו לר"ה לא ניחא תשמישתיה שאין יכולין ליכנס לה להדיא דרך הילוכן א"נ בית שפניו עומד באלכסון שזויתו אחת סמוכה לר"ה והשני משוכה מר"ה ולפנים וזוית הבולטת מעכבת את הרבים מליכנס בהדיא בתוך כניסה של זויות האחרת ובפ' כל גגות (צד:) נמי אוקימנא דר"א ורבנן בצידי ר"ה פליגי והלכה כחכמים דאמרי דלאו כר"ה דמו:
ומ"ש כגון מבואות שיש להם ג' מחיצות וכו' זהו דעת הרמב"ם בפי"ד דכיון שאין להם אלא ג' מחיצות היינו קרן זוית הסמוכה לר"ה שהוא כרמלית וכבר כתב ה"ה בפי"ו שיש חולקים ואומרים שכל שיש לה ג' מחיצות הוי רה"י גמור לחייב הזורק מר"ה לתוכו וכבר ביאר ז"ל שם טעם מחלוקתם:
ומ"ש ואין להם לחי ולא קורה כלומר שאם היה להם לחי הוי רה"י גמור אפילו לחייב הזורק מר"ה לתוכו דלחי משום מחיצה ואילו היה להם קורה נהי דלא הוי רה"י לחייב הזורק לתוכו לדעת הרמב"ם מאחר דקורה לא הויא אלא משום היכר מ"מ הוי רה"י לטלטל בתוכו דכשאין למבוי לא לחי ולא קורה אם יש בו דיורים אסור לטלטל בו עד שיערבו דגזרו ביה רבנן ושויוה ככרמלית.
ומ"ש ור"ה שיש עליו תקרה כבר נתבאר בסמוך שהוא מימרא בפרק הזורק:
ומ"ש או דבר המוקף מחיצות וכו' פשוט בדין בית שאין תוכו י' שכתב בסמוך:
ומ"ש או תל וכו' וכן חריץ וכו' כ"כ הרמב"ם בפי"ד וטעמא לפי שגדר הכרמלית הוא מקום רחב ד' ואינו גבוה י' כמבואר בסימן זה:
בית שאין תוכו י' וכו' מימרא דרב בפ"ק דשבת (ז:) פי' שאין בגובה חללו י' ועל התקרה הוא גבוה י' גגו כיון דגבוה י' ורחב ד' הוי רה"י תוכו כיון דמוקף מחיצות שאינו גבוה י' הוי כרמלית:
ואם חקק בו ד' על ד' וכו' ג"ז שם מימרא דאביי פי' שחקק בו עד שהשלים גבוה י' במקום החקק וטעמא משום דאידך דלא נחקק ה"ל כחורי רה"י דהוו כרה"י וכתב הרא"ש אם חקק בו ד' על ד' מותר לטלטל בכולו ואפילו אם יש בין שפת החקק ולכותל שלשה טפחים ולא דמי להא דאמר בסוכה (ד.) בסוכה שאינה גבוהה י' וחקק בה להשלימה לי' דגבי סוכה בעינן מחיצות סמוכות לסכך אבל גבי שבת רק שהרשות משתמר ע"י המחיצות אפילו רחוקים ממנו הרבה קרוי רה"י הלכך ע"י מחיצות החיצונות שגבוהות י' נקרא רה"י אבל לא ע"י הפנימיות שאין שפת החקק מצטרף עמהן כיון שרחוקים ממנו ג' טפחים:
גג הבולט על מחיצות הבית וכו'. בפרק כל גגות (צב.) תנן גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור. ופירש"י הגדול מותר, להכניס לו כלי הבית של מטה (וכו') אבל קטן אסור להוציא לו כלי הבית דבני גדול אסרי עליה. ואמרינן בגמ' דמה חצר דמינכרא מחיצתה אף גג דמינכרא מחיצתה. ופירש"י מה חצר דמינכרא מחיצתה, שהרי יש לה מחיצות. אף גג, נהי דמי דשרינן ליה במחיצות תחתונות משום גוד אסיק מיהו מחיצות ניכרות בעינן שלא יהא גג בולט חוצה לה דאי לא מינכרא לא אמרינן גוד אסיק וגדול נמי אסור דאין לו שום מחיצה וכל שאין לו מחיצות אינו רה"י. כל גגין שלהם חלקים היו ולא משופעים. וכתב הרא"ש דף קכ"ז (עירובין פ"ט סי' ב) הלכך גגים שלנו שבולטים ראשיהם לרה"ר ולא מינכרא מחיצתא הויין ככרמלית ואסור לטלטל על גבן ד' אמות, ואין לומר כיון דלא שלטי ביה רבים שהרי גבוה הוא אין נעשה כרמלית אלא מקום פטור הוי דלא אשכחן בשום דוכתא דבמקום שהוא רחב ד' שיהא נקרא מקום פטור (וכו'). והא דאמרינן בפ"ק דשבת (ז:) אין כרמלית למעלה מי' הכי פרושו מכח קרקע אין האויר שלמעלה מי' כרמלית. וכתב עוד שנראה דאם יש חלון ד' על ד' פתוח לגג הוי כחורי רשות היחיד אע"ג דלית ליה מחיצות:
▲ומ"ש וכן זיזין הבולטין וכו'.
חורי כרמלית לאו ככרמלית דמו בפרק כיצד משתתפין (פז:) תניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות כו' במאי עסקינן וכו' ותיהוי כי חורי כרמלית<i data-commentator="Hagahot" data-order="1"></i> אביי בר אבין ור' חנינא דאמרי תרווייהו אין חורין לכרמלית רבינא אמר אפי' תימא יש חורין לכרמלית ה"מ בסמוכה וכו' וכתב הרא"ש דף קכ"ז דהכי הלכה דאין חורין לכרמלית דרבינא נמי לא פליג אהא בהדיא אלא דקאמר דאפילו יש חורין לכרמלית אית לן שינויא אחרינא וגם ה"ה כתב בפי"ד דאין חורין לכרמלית אלא כדין חורי ר"ה כלומר שהם נידונין לפי גבהן ורחבן:
| |||