ביאור:תהלים כד ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 8:
נחזור כעת לשני הפסוקים הראשונים: רוב המפרשים פירשו, שפסוקים אלה הם הקדמה כללית למזמור - קודם משבחים את ה', ואחר-כך מדברים על דרכי ההתקרבות שבינו לבין האדם. אולם, אם זו אכן הקדמה כללית, מדוע מודגשים שם דווקא {{צ|תוכן=הימים}} {{צ|תוכן=והנהרות}} ?
כדי להבין את משמעות הפסוקים, נשים לב למילה שחוזרת בהם פעמיים - {{צ|תוכן=על}}. כפי שהסברנו במאמר " [[ביאור:הארץ על המים = גבוהה מפני הים|הארץ על המים]] ", משמעות המילה כאן היא "מעל", "גבוה יותר", ומשמעות הפסוק היא - "ה' ברא את {{צ|תוכן=הארץ}} גבוהה יותר מאשר {{צ|תוכן=הימים}} {{צ|תוכן=והנהרות}} ". הפסוק הבא - כד3 - נפתח בשאלה {{צ|תוכן=מי <span style="text-decoration:underline">יעלה</span> בהר ה'}} - ובכך הוא מפנה את מבטנו עוד יותר למעלה: מן {{צ|תוכן=הארץ}} אל {{צ|תוכן=הר ה'}} .
העליה הפיסית היא, כמובן, רק משל להתעלות רוחנית ולקרבה אל ה': בני האדם, שוכני הארץ, הם לא רק גבוהים יותר מיצורי המים - אלא גם נעלים יותר וקרובים יותר אל ה'; כפי שהאדם שמצליח לעלות בהר ה' (שהוא {{צ|תוכן=נקי כפיים ובר לבב...}}) נעלה יותר וקרוב יותר אל ה', מהאנשים שנשארים למטה על הארץ.
שורה 16:
הפסוקים הבאים באים לדרבן את הקוראים ולומר להם: "כדי להתקרב עוד יותר אל ה', אתם צריכים להתאמץ, כי {{צ|תוכן=מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לככ, אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה"}} . '''
[[ביאור:תהלים כד - מבנה - כמה פירושים|הסברים נוספים על מבנה הפרק...]]
==מקורות==
| |||