יוסיפון (ויקיטקסט)/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשך
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''ויהי כשבת''' דריוש על כסא מלכותו וישאל על דניאל, וישלח ויביאוהו אליו, ויושם לו כסא וישב לפניו. ויאמר: "האתה זה דניאל?" ויאמר: "אני". ויאמר: "תנה לי עצה ואעשה כי רוח אלהי השמים בך – אל נא תחשֹׂך עצתך ממני, כי זקנתי ואפס כֹחי, ויגיעוני דרכי נוער {{אפור מוקטן|אתייגע מפעולה כצעיר}}, ותמיד מלחמות העליפוני {{אפור מוקטן|החלישוני}}, ואחל{{אפור מוקטן|ה}} וזקנתי ולא אוכל עוד לשאת במשא עמי – לשפוט בין איש לאיש להצדיק ולהרשיע – כי כבד ממני הדבר." ויען דניאל את המלך דריוש לאמר: "יפקד נא המלך שלֹש פקידים אנשי חיל ואמת לשאת משא העם, ושפטו בין איש לאיש להקל ממך כובד טרחות העם, והמלך ינוח לביתו, והיה הדבר הגדול אשר יכבד מהם יקריבו אל המלך והיה המלך וכסאו נקי."
 
ויעש המלך כן, ויפקד על העם שני שרי צבאות ואת דניאל הפקיד על שניהם לשפֹט את העם, וישקֹט המלך בהיכלו. וישלח דריוש מכתב בכל ממשלתו לאמר: "אלֹהי השמים נתן לי כל ממלכות הארץ, ויכבד עלי טֹרח משאם כי קצה נפשי בזוקן. ואִוָּעצה מדניאל, וַיִּעצֵני עצת אמת, ואשמע לעצתו ואנוח וארגע בתוך ביתי וַיֵּקַל ממני טֹרח המשא. ועתה – כבוד לאלֹהי דניאל והאמינו בו, ושחרוהו ודרשוהו תמיד, כי אלוה גדול הוא על כל אלהים. וידוע יהיה לכם, כי בעצת דניאל עשיתי ואפְקֵד על כל ארץ ממשלתי שני שרי צבאות, להם יִשָּמעו כל העם למשפט ולכל משא וטרחוטֹרח והקל מעלי טֹרח העם. ואת דניאל מִנִּיתי על שני השרים – לשמוע לו לכל אשר יורה למשפט העם לבלתי המר את דבריו ולעשות כל אשר יצום, כי אני שמתיו לי למשנֶה ואת שרי החיל תחתיו, ומפר דת המלך לא יחיה.."
 
וישמעו כל העם את מצות המלך. והשרים והפחות והפרתמים ושרי המדינות...
 
{{לא נשלם}}