ביאור:משלי יז כז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 6:
החצי הראשון של הפסוק ברור: '''
::* [[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|''חושך''(חוסך) = מונע, לא נותן]] ; '''
::
::* <span style="font-weight: bold;"> חושך אמריו</span> = לא נותן את אמריו, כלומר שותק;
שורה 15:
1. ע"פ רש"י ומצודת דוד, <span style="font-weight: bold;"> יקר</span> = נדיר, <span style="font-weight: bold;"> רוח</span> = דיבור, כמו בפסוק "וברוח שפתיו ימית רשע"; לפי זה: <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> = שדבריו נדירים; '''
::*אולם, ברוב התנ"ך, [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|''יקר''= בעל-ערך]] , ו [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|''רוח''= מחשבה]] (רק "רוח פה" או "רוח שפתיים" משמען דיבור). '''
::
שורה 27:
::*הוא גם <span style="font-weight: bold;"> יודע דעת</span> , כלומר - יודע יותר דברים, כי הוא מקשיב לאחרים;
::*הוא גם <span style="font-weight: bold;"> יקר רוח</span> , כלומר - זוכה שיש לו מחשבות בעלות-ערך, כי הוא לא עסוק בדיבורים ולכן פנוי לפתח את עולמו הרוחני הפנימי;
::*והוא גם <span style="font-weight: bold;"> איש תבונה</span> , כלומר - זוכה להסיק מסקנות [[ביאור:סוד הצלחתו של איש תבונה|ולדלות את העצות העמוקות שבלב איש.]]
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; '''
שורה 33:
אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".
[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .
==מקורות==
| |||