ביאור:מפת השבטים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
 
.
שורה 7:
הסבר על מפת השבטים] ==
 
לצייר מפה של שבטי-ישראל זה כמו לפתור חידת-הגיון. הנחלות של השבטים מפורטות ביהושע יג-יט, ויש שם הרבה שמות של מקומות, אבל את רובם אי-אפשר לזהות בוודאות{{קטן|( [[ביאור:מפת השבטים|מפת השבטים]] ארכיאולוגים מנסים לזהות את המקומות ע"י השוואה לשמות של כפרים ערביים בימינו (ע' בפירושי דעת-מקרא), אבל השיטה הזאת מאד לא וודאית. ייתכן שהתושבים נתנו שם לכפר שלהם רק בתקופה מאוחרת. ייתכן שצליינים נוצרים, שבאו לסייר בארץ-הקודש, הביאו איתם "מפות" של הארץ שציירו מדמיונם, ולפי המפות האלו זיהו את המקומות שעברו בהם, והאיכרים המקומיים (שלא היו משכילים במיוחד) למדו מהם את השמות וקראו לכפר שלהם בהתאם. )|}}. יש רק מעט פסוקים שנותנים מידע ברור – ומהם צריך לבנות תמונה שלמה.{{קטן|( בספרים שונים מופיעות מפות שונות של השבטים (ע' ב"אטלס דעת מקרא" ועוד), אבל עד היום לא ראיתי אף ספר שמנסה גם להסביר איך ציירו את המפה ולמה ציירו אותה דווקא כך ולא אחרת. )|}} <span style="text-decoration:underline"> '''
 
</span>
שורה 211:
{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי נחלתם בתוך נחלת בני-יהודה...}} }}
 
{{צ|תוכן= {{צ|תוכן=ויהי להם בנחלתם}} }} [[ב-ביאור:באר =שבע אות-יחס שמציינת מקום, זמן, בחירה, שיתוף, סיבה, כלי, חומר, אופן, ומושא עקיף7שבע|באר-שבע ושבע]] {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=}} }} ] {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=...}} }}
 
|
שורה 319:
::
::
::* {{צ|תוכן=שבט יהודה}} קיבל את כל דרום הארץ (הגבול הדרומי שלו זהה לגבול הדרומי של ארץ-כנען – ע' במדבר לג). הגבול המזרחי שלו הוא כל ים-המלח, והגבול המערבי שלו הוא הים התיכון. [[ביאור:הגבול הצפוני של יהודה|הגבול הצפוני שלו עובר בתוך ירושלים]] .]
::::* {{צ|תוכן=שבט שמעון}} התנחל בתוך שבט יהודה, כנראה בדרום נחלת-יהודה (הוא קיבל את באר-שבע).
 
שורה 326:
::
::
::* {{צ|תוכן=שבט בנימין}} התנחל מצפון ליהודה – בין יהודה ליוסף. [[ביאור:הגבול הצפוני של יהודה|הגבול הדרומי שלו חופף לגבול הצפוני של יהודה]] . שני הגבולות עוברים בירושלים – ירושלים היתה עיר-גבול. הגבול המזרחי שלו הוא הירדן -- מיריחו בצפון עד ים-המלח בדרום (יריחו היא עיר-גבול בין יוסף לבנימין, וים-המלח נמצא בגבול יהודה). אבל הגבול המערבי שלו הוא לא הים-התיכון – הגבול המערבי של בנימין עובר מבית-חורון בצפון ועד קרית-יערים בדרום. (בית-חורון היא עיר-גבול בין יוסף לבנימין, וקרית-יערים היא עיר-גבול בין בנימין ליהודה).
::
::
::
::
::* {{צ|תוכן=שבט דן}} התנחל, כנראה, גם-כן מצפון ליהודה -- ממערב לבנימין, בין נחלת בנימין לבין הים התיכון (הוא קיבל את יפו, ועוד כמה ערים שנמצאות היום ב"גוש דן"... ). גם [[ביאור:הגבול הצפוני של יהודה|הגבול הדרומי שלו חופף לגבול הצפוני של יהודה]] . '''
::
::
שורה 339:
::*שבטי יוסף התנחלו מצפון לבנימין – הגבול הדרומי של יוסף חופף לגבול הצפוני של בנימין. שני הגבולות עוברים ביריחו ובבית-אל – בית-אל ויריחו היו ערי-גבול. בתוך נחלת יוסף, שבט אפרים התנחל בדרום ושבט מנשה התנחל בצפון (" {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נגבה לאפרים וצפונה למנשה}} }} "), אבל שבט אפרים קיבל גם כמה ערים בנחלת מנשה (" {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת מנשה כל הערים וחצריהן}} }} ")"
::::* {{צ|תוכן=שבט אפרים}} קיבל את העיר תפוח (שהיתה בתוך נחלת מנשה), ועוד כמה ערים מדרום לנחל קנה. מכאן נראה שנחל-קנה נמצא בערך בגבול בין אפרים למנשה. גם האזור שנקרא "המכמתת" נמצא כנראה בגבול (הוא נזכר בשתי הנחלות). (מכאן נראה שגם העיר שכם, שליד המכמתת, היתה קרובה לגבול בין אפרים למנשה – אבל היא נזכרת רק בנחלת מנשה).
::::*הגבול של {{צ|תוכן=חצי שבט מנשה}} מסוכם בפסוק: " {{צ|תוכן= {{צ|תוכן=נגבה <span style="text-decoration:underline">לאפרים</span> , וצפונה למנשה, ויהי הים גבולו, <span style="text-decoration:underline">ובאשר</span> יפגעון מצפון, <span style="text-decoration:underline">ובי</span> <span style="text-decoration:underline">ששכר</span> ממזרח".}} }} כלומר: מדרום למנשה נמצא אפרים, ממערבו נמצא הים התיכון, מצפונו נמצא אשר, וממזרחו נמצא יששכר. [[ביאור:נחלת בני יוסף|שבט מנשה גם קיבל כמה ערים מהנחלות של אשר ויששכר]] .
 
::