ביאור:משלי יח יד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 9:
::*אך כאשר {{צ|תוכן=רוחו נכאה}} , שבורה ועצובה - היא בעצמה מהווה מחלה קשה שאי אפשר להתגבר עליה.
אבל הרעיון הזה, שהשמחה מועילה לשמירה על בריאות הגוף, כבר נזכר [[ביאור:השמחה משפרת את הבריאות|בפסוק אחר בספר משלי]] .
לכן נראה לי, שבפסוק זה מדובר על מחלה מסוג אחר - אותה מחלה שנזכרת במשלי יג12: {{צ|תוכן=תוחלת ממושכה <span style="text-decoration:underline">מחלה לב</span> ; ועץ חיים תאווה באה}}. זוהי המחלה של מי שחושב יותר מדי על דבר שהוא רוצה ומתאווה לו. '''
שורה 21:
::* {{צ|תוכן=ורוח נכאה - מי יישאנה?}}
רעיון דומה - במאמר [[ביאור:לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין|לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין]] .
ועל-דרך הדרש, אפשר לפרש ששני הפסוקים מדברים בפרט על התוחלת הנפוצה ביותר - התוחלת של הרווקים והרווקות, שמייחלים ומחכים ומתאווים להתחתן: '''
::* {{צ|תוכן=תוחלת ממושכה מחלה לב}} - הזמן הממושך שצריך לחכות עד שמוצאים את הזיווג המתאים יכול לגרום לרווקים לסבל נפשי רב.
::*אולם, הדרך הנכונה להתמודד עם הסבל היא לחשוב מחשבות שמחות, כי {{צ|תוכן=רוח נכאה מי <span style="text-decoration:underline">יישאנה</span> }} - מי ירצה לשאת אישה שיש לה {{צ|תוכן=רוח נכאה}} ודכאונית?! היא פחות נעימה וגם [[ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוני|פחות יפה]] ... הדיכאון רק מרחיק את החתנים ומאריך את ההמתנה.
קראנו [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה עצובה שגורמת נזק|שלושה פסוקים עם הביטוי "רוח נכאה"]] : הראשון מתייחס לבריאות הגוף, השני מתייחס למראה חיצוני, והשלישי מתייחס להמתנה ממושכת; שלושתם מתארים את נזקי הצער וחשיבות השמחה. '''
<div class="future">
|