ביאור:משלי כו א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
. |
||
שורה 8:
כך גם הכבוד:
::*הוא מועיל מאד לאדם חכם, שאצלו העיקר הוא הצד הפנימי של האישיות - החכמה והרוח; הכבוד עוזר לו להשפיע על אנשים שיקשיבו לדבריו.
::*אולם כשנותנים אותו [[
משל זה זכה להמחשה מרשימה במיוחד בזמן המלכת שאול, במעשיו של שמואל הנביא ( [[ביאור:שמ"א יב17]] ): {{צ|תוכן=הלוא <span style="text-decoration:underline">קציר</span> -חטים היום; אקרא אל-ה' ויתן קלות <span style="text-decoration:underline">ומטר</span> , ודעו וראו כי-רעתכם רבה אשׁר עשׂיתם בעיני ה', לשׁאול לכם מלך}}.
המלך זוכה לכבוד גדול - הרבה מעבר לשופט או נביא (ע"ע [[ביאור:מלוכה = משטר שבו האזרחים הם עבדיו של השליט|מלך = אדון]] );
::*כאשר המלך הוא חכם, הוא משתמש בכבוד שלו בצורה חיובית, כדי לעשות צדק ומשפט ( משלי כ26: {{צ|תוכן= [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן]] }}; משלי ח15: {{צ|תוכן=בי, מלכים ימלוכו; ורוזנים, יחוקקו <span style="text-decoration:underline">צדק</span> }} . ");
::*אך כאשר המלך הוא כסיל, הכבוד מעביר אותו על דעתו, וגורם לו לעשות מעשים טיפשיים ואף מזיקים (כך קרה לשאול, המלך הראשון, שמרוב רדיפת-כבוד הרג את כל כוהני נוב).
| |||