ביאור:שלום ומלחמה - ניתוח הפרשה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
.
.
שורה 24:
סיבה נוספת שצריך להתקרב אל העיר היא, שהשלום הוא הדדי - כפי שהם משלימים איתנו, כך אנחנו חייבים לדאוג לשלומם, ולהגן עליהם מפני אויבים אחרים (כמו יהושע, שהגן על הגבעונים - ע' יהושע י). זה אפשרי רק כאשר אנחנו קרובים לעיר.
 
{{צ|תוכן=... <span style="text-decoration:underline">אל עיר</span> להילחם עליה, וקראת אליה לשלום}} : התורה מלמדת אותנו לעשות הפרדה ("רזולוציה") ברמה של עיר. כלומר: מצד אחד, התורה לא מחייבת אותנו לשפוט כל אדם ואדם מהעם האויב בנפרד, ולקרוא לשלום לכל אדם בנפרד, כי זה בלתי אפשרי. אבל מצד שני, התורה כן מחייבת אותנו להתייחס לכל עיר בנפרד. גם אם רובו של עם מסויים או רובה של מדינה מסויימת (או "רשות" מסויימת) הם אויבים שלנו - אנחנו עדיין מחוייבים להתייחס לכל עיר ועיר בנפרד, ולתת לכל עיר הזדמנות נפרדת להשלים איתנו. ע"ע [[ביאור:עיר = תא שטח; במלחמה יש לקרוא לשלום לכל עיר בנפרד|עד כמה יש להפריד בין האויבים?]] . {{צ|תוכן=}}
 
{{צ|תוכן=והיה אם שלום תענך}} : האפשרות הראשונה שהתורה מציגה היא - שהעיר תיענה להצעת השלום שלנו. בדרך-כלל, כשיש שתי אפשרויות, האפשרות המועדפת והאידיאלית מוצגת ראשונה. גם בפרשת הברכות והקללות - קודם-כל נזכרות הברכות ({{צ|תוכן=והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך... ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך...}}), כלומר: אם תשמעו בקול ה' - הכל יהיה בסדר. אם לא - אז כבר נראה איך לפתור את הבעיה... גם כאן השאיפה היא שהעיר תסכים להשלים אתנו. אם היא תסכים - הכל יהיה בסדר. אם לא - אז כבר נחשוב מה לעשות הלאה... {{צ|תוכן=}}
שורה 31:
 
::* {{צ|תוכן=ופתחה לך}} : העיר חייבת לאפשר לכוחותינו להיכנס לתוכה. {{צ|תוכן=}}
::* {{צ|תוכן=למס ועבדוך}} : תושבי העיר חייבים לקבל על עצמם שירות לאומי אזרחי כלשהו לטובת המדינה (זו [[ביאור:מס = שירות לאומי אזרחי|משמעות המילה מס בלשון המקרא]] - מס עובד); התורה לא קובעת בדיוק את משך השירות ואת אורכו - מן הסתם, ראוי שהשירות יהיה ארוך לפחות כמו שירות צבאי של חייל בצה"ל; לא ייתכן שאנחנו נשרת את המדינה 3 שנים, והאויבים שלנו לא ישרתו בכלל (אפשר אולי לדרוש מהם עבודה שאנחנו צריכים, ושהם יכולים לעשות טוב יותר מאיתנו, למשל - תפיסת מחבלים והסגרתם לישראל). '''
::
 
שורה 46:
{{צ|תוכן=}}
 
{{צ|תוכן=והכית את כל <span style="text-decoration:underline">זכורה</span> לפי חרב; רק הנשים וה <span style="text-decoration:underline">טף</span> והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבוז לך...}} : צריך להרוג את כל ה{{צ|תוכן=זכור}}, ולהחיות את {{צ|תוכן=הנשים והטף}} . [[ביאור:זכור, נשים וטף|"זכור" הם הגברים שמסוגלים לפעול באופן עצמאי]] , בלי ש מ <span style="text-decoration:underline">טפ</span> לים בהם. את כל הגברים האלה חייבים להרוג, כדי לנטרל לחלוטין את יכולתה של העיר להילחם בשנים הקרובות. {{צ|תוכן=}}
 
{{צ|תוכן=...כל שללה תבוז לך, <span style="text-decoration:underline">ואכלת את שלל אויביך</span> אשר נתן ה' אלהיך לך}} : מותר לקחת את שלל העיר. זה פיצוי הולם על העובדה שהעיר אילצה אותנו להילחם, ועל ההפסד הכלכלי שנגרם לנו כתוצאה מהמלחמה. '''
שורה 58:
::* [[Tokxot/jlom/tora|תכנית מפורטת ליישום דינים אלה בימינו]] '''
::
::* [[ביאור:איך ניסיתי לקיים את מצוות קריאה לשלום|איך ניסיתי לקיים את המצוה הזאת בעצמי, ומה המסקנות שהגעתי אליהן]]
 
</div> <div class="lang" dir="ltr" lang="en" style="display: none;">
'''
 
'' Translated from'' [[אנשיםביאור:שלום שמקבליםומלחמה פטור- משירותניתוח קרבי-1018הפרשה|'' Hebrew'' ]] '' by'' '' Princess Merav (princessmerav @ hotmail.com)'' '' .''
 
<div style="text-align: left;"> </div>