מלבי"ם על שמות יז: הבדלים בין גרסאות בדף

(ב)<קטע התחלה=ב/>{{צ|וירב העם}}. תחלה לא התלוננו, שהתלונה הוא על העבר שברוב התלונות אמרו למה זה יצאנו ממצרים, והם רק רבו עמו ויאמרו תנו לנו מים ונשתה, היינו שיוליכם למקום

לא כלו רחמיו:<קטע סוף=ב/>

(ג)<קטע התחלה=ג/>{{צ|ויצמא}}. אבל אח"כ כלו המים עד שצמאו, ואז חשבו שאין ה' בקרבם ושמשה עושה הכל מעצמו, ואז וילן העם וגו' ויאמר למה זה העליתנו ממצרים היתה תלונה על יצ"מ,

אולם גם בזה לא נשתתפו הזקנים, ולא התלוננו רק העם ההמונים:<קטע סוף=ג/>

(ד)<קטע התחלה=ד/>{{צ|ויצעק משה}}. באשר ראה שאין להם שום זכות אחר שמתלוננים ומנסים את ה', ועז"א מה אעשה:<קטע סוף=ד/>

(ה)<קטע התחלה=ה/>{{צ|ויאמר ה'}}. הנה הם אין ראוים לנס, וצריך לזה חמשה דברים:

מים, אבל ע"י העדר הזכות צריך שתקח בידך את הכלי שכבר פעלת על ידו נסים במים להכות היאר, וכן יעשה ההפך להוציא מים, כי הנס יעשה דבר והפוכו:<קטע סוף=ה/>

(ו)<קטע התחלה=ו/>ד] {{צ|הנני עומד לפניך שם}}. שגם אני אעזר לזה ע"י שכבר אני מכין הכנות שיקבלו התורה בחורב ואני עומד שם ומכין קדושת המקום לעשות שם נסים גלוים ונוראים בעת

רק הוצרכו להובילו מחורב לרפידים:<קטע סוף=ו/>

(ז)<קטע התחלה=ז/>{{צ|ויקרא שם המקום}}. אמר ששם המקום רפידים, שפי' רפיון ידים, שרפו ידיהם מד"ת, הוא סבב מסה ומריבה, שהמריבה עם משה היה ע"י מסה שרצו לנסות את ה', לאמר

יתברר אם יודע מחשבות, הוא ה' לבדו ויעבדוהו, ואם אינו יודע מחשבות, הוא מלאך ולא יעבדו אותו:<קטע סוף=ז/>

(ח)<קטע התחלה=ח/>השאלות (ח - טז) למה לא עשה משה בעצמו מלחמה זו, ולמה נצב על ראש הגבעה עם אהרן וחור, ומה היה הסימן בהרמת ידיו, ולמה היו ידיו כבדים וישב על האבן, ומ"ש ויהי

שהתעורר לבא אל המדבר ולהלחם עמם, מצד שהם ברפידים, שרפו ידיהם מן התורה:<קטע סוף=ח/>

(ט)<קטע התחלה=ט/>{{צ|ויאמר משה אל יהושע}}. הנה במלחמת סיחון ועוג נלחם משה בעצמו כי היתה המלחמה ע"י ה' בנסים גלוים, כמ"ש (דברים ג) אל תירא כי בידך נתתי אותו כי אז היו

להתנוסס מצד אלהותו אף שאין ישראל כדאים, וזה היה צריך בעת ההיא, ואחר שמשה הרים ידו עם המטה, היה לאות אל כל ישראל כאשר הרים וכאשר הניח ידו:<קטע סוף=ט/>

(י)<קטע התחלה=י/>{{צ|ויעש יהושע}}. המלחמה הגלויה עשה יהושע, והמלחמה הצפונה עשה משה במה שצרף עמו את אהרן וחור שעמדו לסייעו בתפלה, כמ"ש שמעמידים שני זקנים אצל הש"ץ

והכ"ג היה הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו:<קטע סוף=י/>

(יא)<קטע התחלה=יא/>{{צ|והיה כאשר ירים משה ידו}}. ר"ל בעת צרפו ישראל תפלתם עם תפלת משה והאמינו בה' ובמשה עבדו עד שע"י זכותם היה יכול להרים את ידו וכחו למעלה, אז גבר

ישראל, אבל כאשר יניח ידו כי גברו החטאים ואנשי אמונה מעטו אז גבר עמלק, וכמ"ש חז"ל וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו', אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה וכו':<קטע סוף=יא/>

(יב)<קטע התחלה=יב/>{{צ|וידי משה כבדים}}. אבל ידי משה היו כבדים, כי רבו מחוסרי אמונה אשר לא היה לבבם שלם עם ה', ולכן לא היה יכול להרים ידיו, כי החומריית גבר על הרוחניית העולה

ישראל, שע"י שישראל האמינו גברו ועשו חיל, וזה נמשך עד בא השמש, כי התענו באותו יום וכשגמרו תעניתם אז,<קטע סוף=יב/>

(יג)<קטע התחלה=יג/>{{צ|ויחלש יהושע}}. זה עזר ליהושע לנצח את עמלק, ובכ"ז ע"י שהיתה מלחמה טבעית והזכות היה קטן כמ"ש וידי משה כבדים לכן לא מחה שמו לגמרי רק החליש אותו, וכן לא

גבר עליו בנס גלוי רק לפי חרב ע"י חרב ומלחמה:<קטע סוף=יג/>

(יד)<קטע התחלה=יד/>{{צ|ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר}}. מפני שמלחמת עמלק היו לה שני ענינים: א] מה שבא מצד משטמה שיש לו על ישראל ורצה להשמידם ולאבדם, ב] מה שבא ללחום נגד ה' ושמו הגדול. ובמשנה תורה צוה על זכירת מעשה עמלק מצד איבתו השמורה לישראל, כי כל צוררי ישראל רצו לשלול ממונם או לכבשם לעבדים, והוא חשב

ישראל להשמידם וצוררי ה' ומכחישי שמו, שכלם שורש פורה ראש ולענה מעמלק, ובאחרית הימים ישמידם מתחת שמי ה':<קטע סוף=יד/>

(טו)<קטע התחלה=טו/>{{צ|ויבן}}. ע"ז בנה משה מזבח, ויקרא שמו ה' נסי, וזה מצד ג' הוראות שיש לשם נס: א] מענין נסיון שישראל נסו את ה', וע"כ הביאם בנסיון במלחמת עמלק אם ישובו אל

בימי שאול היה נס מלחמה, כי אז ה' צבאות פקד מלך ישראל וצבא מלחמה, ולעת"ל יהיה ע"י נסים ופלאות, וגם בימי מרדכי היה ע"י נסים נסתרים:<קטע סוף=טו/>

(טז)<קטע התחלה=טז/>{{צ|ויאמר}}. מפרש הדברים האלה, כי יד זה מלחמת משה שהיתה ע"י ידיו של משה ויהי ידיו אמונה, ואח"כ לחם היושב על כס יה בימי שאול שישב על כסא ה' למלך, ולבסוף

שהרים יד על כסא ה', שרצה למרוד במלכות ה', ולכן מלחמה לה' בעמלק, כדרך המלך שלוחם נגד המורדים בו:<קטע סוף=טז/>