מלבי"ם על דברים ט: הבדלים בין גרסאות בדף

(ב)<קטע התחלה=ב/>{{צ|עם}}, אם מצד ראשי הצבא שלהם שהם {{צ|עם}} גדול ורם וכו', שאתה ידעת שא"א לכבשם בדרך הטבע:<קטע סוף=ב/>

(ג)<קטע התחלה=ג/>{{צ|וידעת}}, הוא פעל עבר בוי"ו החבור ור"ל וא"כ בודאי ידעת היום שכבוש זה אינו בכח ידך או בכח המערכה רק שה' אלהיך הוא העובר לפניך, וא"כ איני צריך להזהירך שלא

תאמר כחי ועצם ידי עשה רק אני מזהיר אותך שלא תאמר בצדקתי הביאני:<קטע סוף=ג/>

(ד)<קטע התחלה=ד/>{{צ|אל תאמר בלבבך}}, ר"ל אחר שיהדוף ה' את העמים, ואתה תירש את הארץ תחתם, תאמר שמה שהדף אותם הוא ע"י רשעתם ומה שאתה היורש את הארץ ולא אחר, הסבה

לזה הוא צדקתך:<קטע סוף=ד/>

(ה)<קטע התחלה=ה/>{{צ|לא}}, תדע כי אם צדקת בצד אחד שמה שהדף אותם הוא ע"י רשעתם {{צ|לא}} צדקת בצד האחר, כי מה שמביא אותך לרשת, אינו ע"י צדקתך רק למען הקים את השבועה שנשבע

להאבות:<קטע סוף=ה/>

(ו)<קטע התחלה=ו/>{{צ|וידעת}}, ותדע שביאתך לרשת אינו ע"י צדקתך, כי עם קשה ערף אתה:<קטע סוף=ו/>

(ז)<קטע התחלה=ז/>{{צ|זכור}}, ולראיה שאתה עם קשה ערף ת{{צ|זכור}} שתמיד הקצפת את ה' בין בצאתך מא"מ בין במשך הזמן עד היום הזה, ותחלה מביא ראיה מה שהקציפו ביום צאתם מא"מ, שעז"א:<קטע סוף=ז/>

(ח)<קטע התחלה=ח/>{{צ|ובחורב}}, הוא מעשה העגל שהיה החטא היותר גדול, א] כי בחורב ששם קבלתם התורה ושמעתם דברי ה' לא יהיה לך אלהים אחרים, במקום הזה עצמו הקצפתם את ה', והיה

קצף גדול עד שהתאנף להשמיד אתכם:<קטע סוף=ח/>

(ט)<קטע התחלה=ט/>השאלות (ט - כה)

מ"ש ואתנפל הוא כפול עם מ"ש בפסוק י"ח ולמה הפסיק בינתים במ"ש ובתבערה ובמסה:<קטע סוף=ט/>

{{צ|בעלותי}}, ר"ל והיה הפשע גדול מאד מצד הזמן שהיה {{צ|בעלותי}}
<קטע התחלה=/>ההרה לקחת לוחות האבנים ועלובה כלה שזנתה בתוך חופתה בעת שהשושבין עוסק לקבל מאת החתן כתובתה

ומהר ומתן לצרכה, ב] שאני ישבתי ארבעים יום לחם לא אכלתי עוסק בהתבודדות ובתפלה והיה לכם לעזרני בזכותכם ותפלתכם ואתם עשיתם ההפך:<קטע סוף=/>

(י)<קטע התחלה=י/>{{צ|ויתן}}, עתה מפרש נגד מ"ש בעלותי לקחת לוחות האבנים מפרש שהלוחות האלה היו מתנה גדולה מאד, אם מצד חמרם שהאבנים היו מעשה ידי יוצר בראשית לא כלוחות

עמכם שתיכף בעת הדבור נחרתו הדברים על לוחות כמ"ש בפרשת כי תשא (לא יח):<קטע סוף=י/>

(יא)<קטע התחלה=יא/>{{צ|ויהי}}, ונגד מ"ש ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה מפרש {{צ|ויהי}} מקץ ארבעים יום וכו' נתן ה' אלי, שלכן ישבתי ארבעים יום כי לא נתן אלי את הלוחות עד סוף הארבעים

יום שנעשיתי בריה חדשה ע"י מ' יום האלה וזכיתי לקבל אותם:<קטע סוף=יא/>

(<קטע התחלה=יב - יד) />{{צ|ויאמר ה' אלי}}, ואז הגיעני מה' שתי אמירות, א] שצוה שארד מן ההר אחר שלא הושג התכלית שבעבורו עליתי למרום המעלה שהיה בעבור ישראל והם סרו מהר מן

הדרך, אמירה שניה שבכ"ז רוצה לקיים שבועת האבות ע"י שיעשה אותי לגוי גדול וכמש"פ בפ' תשא (לב ז' ט')<קטע סוף=יב/>

(טו)<קטע התחלה=טו/>{{צ|ואפן}}, וע"ב כשירדתי מן ההר היה ההר בוער עדיין באש ושני לוחות היו על שתי ידי, ולא נכבה האש, ולא פרח הכתב מן הלוחות כי חשב לקיים את בריתו עמי ועם זרעי:<קטע סוף=טו/>

(<קטע התחלה=טז - יז) />{{צ|וארא }}כבר פרשתי בפ' תשא (לב יט) שמה שלא שבר משה את הלוחות עד שקרב אל המחנה, כי תחלה דנם לכף זכות שלא עשו את העגל, רק שיעמוד לאמצעי ולהנהיג

עשיתם לכם עגל מסכה לשם אלהות, ולכן ואתפש בשני הלוחות ואשליכם:<קטע סוף=טז/>

(<קטע התחלה=יח - יט) />{{צ|ואתנפל}}, והראיה על גודל החטא והקצף שהצרכתי להתנפל ארבעים יום וארבעים לילה וזה היה, אם מפני גודל החטא וז"ש על כל חטאתכם אם מפני גודל הקצף, ועז"א

השניים שמע ה' אליו ונתרצה אליהם כמו שיבאר זה בסי' י' שאז א"ל פסל לך שני לוחות שזה סימן ששמע לתפלתו כמו שיבואר:<קטע סוף=יח/>

(<קטע התחלה=כ - כא) />{{צ|ובאהרן}}, כבר בארתי (תשא לב כ כא) שאהרן עשה את העגל מפני שירא שיהרגו אותו ואז לא היו מצווים על קדוש השם, ורק כאשר לקח משה את העגל וישרף באש ולא

ג"כ נענש שלא נכנס לארץ שהיה עקרו בעבור חטא העגל כמו שיתבאר לקמן (י' פסוק וי"ו):<קטע סוף=כ/>

(<קטע התחלה=כב - כד) />{{צ|ובתבערה}}, אחר שבאר מ"ש בפסוק ז' זכר אל תשכח את אשר הקצפת למן היום אשר יצאת מארץ מצרים, באר מש"ש עד בואכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה'

כי גם אח"כ הקצפתם בתבערה ובמסה ובקברות התאוה ובמרגלים וא"כ מבואר כי ממרים הייתם מיום דעתי אתכם:<קטע סוף=כב/>

(כה)<קטע התחלה=כה/>{{צ|ואתנפל}}, עתה חוזר לפרש בפרטות מ"ש בפסוק י"ח {{צ|ואתנפל}} לפני ה' כראשונה ארבעים יום, כי התפלה שהתפלל בארבעים יום השניים לא נזכר בפ' תשא, ובאר זה פה:<קטע סוף=כה/>

(כו)<קטע התחלה=כו/>{{צ|ואתפלל אל ה' ואומר}}, תפס בתפלתו ד' טענות, ג' טענות כמ"ש המשורר כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך, שהם א] מצד מדת החסד שאינו משקיף על המעשה שעז"א אשר פדית בגדלך שהגדולה מציין מדת החסד כמ"ש בכ"מ, ב] מצד כבוד שמו שעז"א אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה, שיד חזקה מציין מה ששדד את הטבע שזה עשה למען כבוד שמו:<קטע סוף=כו/>

(כז)<קטע התחלה=כז/>{{צ|זכור}}, ג] מצד מדת האמת שהוא ההבטחה שהבטיח להאבות שעז"א {{צ|זכור}} לעבדיך לאברהם וכו':<קטע סוף=כז/>

(<קטע התחלה=כח - כט) />{{צ|פן יאמרו}}, ובאר מ"ש שיהיה חלול השם שהארץ שהוצאתנו משם יאמרו שהיה זה מבלתי יכולת או משנאה מה שזה שקר, שא"א שהיה זה מחמת שנאה כי הם עמך ונחלתך, וא"א שהיה זה מבלתי יכולת כי הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטויה:<קטע סוף=כח/>