מלבי"ם על דברי הימים ב כב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מלבים|שאלות=<קטע |ענייןהתחלה=(ב) />{{צ|בן ארבעים ושתים}}. זה דבר שא"א כלל, דהא כל ימי יהורם אביו לא היה רק ארבעים שנה ואיך היה בנו במותו בן ארבעים ושתים? ובמלכים כתוב בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו, וחז"ל בס"ע ובתוספתא אמרו שר"ל ארבעים ושתים ממלכות אחאב, שנגזר עליו שיכלה עם זרע עמרי. וזה דרש, והקרוב אצלי, במה שיש עוד סתירה, שבמלכים (ב' ח, כה) בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו, ושם (ט, כט) ובשנת אחת עשרה שנה ליורם מלך אחזיה, ופרשתי שם כי תכף כשחלה יורם המחלה החזקה המלך אחזיה תחת אביו, וזה היה בשנת י"א ליורם בן אחאב, ושנה שאח"ז שמת יורם אביו, המלך שנית להנהיג מלכות בפ"ע, וזה היה בשנת י"ב ליורם בן אחאב. ולפ"ז נראה ששני הפסוקים פה, פסוק א' ופסוק ב' מדובקים, {{צ|וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה בן ארבעים,}} שאחזיה מלך בעת שיהורם אביו היה בן ארבעים, שהוא מה שמלך בחיי אביו בעת תכפו החולי שאז היה יורם בן ארבעים וימלך אחזיה תחתיו, ועפ"ז יאמר {{צ|ושתים שנה אחזיהו במלכו (מלך בירושלים), ושנה אחת מלך בירושלים,}} שבצד אחד בעת מלכו שהיה בחיי אביו מלך שתי שנים, ובצד אחד מלך רק שנה אחת שהוא מה שמלך שנית אחרי מות אביו, ויותר יתכן זה במ"ש למעלה (א' ח, לב), להראות שדרך סופרנו שהמלה האחרונה מן פסוק האחרון תמשך על פסוק הראשון, כמ"ש ואחיו וזכר ומקלות הוליד, ששעורו וזכר ומקלות, ומקלות הוליד, עיי"ש בארך בכמה ראיות, ושכ"כ הרשב"ם על ואחות לוטן תמנע. וכן כאן שיעורו {{צ|וימלוך אחזיה בן יהורם מלך יהודה, יהורם מלך יהודה בן ארבעים}}, ר"ל שאז היה אביו בן ארבעים, ומ"ש מלך בירושלים נמשך גם למעלה ושתים שנה במלכו מלך בירושלים, ר"ל מצד התחלת מלכותו בחיי אביו, ושנה אחת מלך מצד מלכותו בעצמו: }}<קטע סוף=/>

{{מלבים|שאלות= |עניין=(ג - ד){{צ| גם הוא הלך.}}
ר"ל שהוא בהנהגת עצמו הלך בדרכי בית אחאב, וזה היה בעצת אמו, וגם אחר שמלך עשה הרע בעיני ה' בהנהגת הכלל וזה היה בעצת יועציו שהיו מבית אחאב, והם יעצוהו למשחית: }}