בעל הטורים על התורה/שמות/יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Roxette5 העביר את הדף בעל הטורים/שמות/יג ל־בעל הטורים על התורה/שמות/יג בלי להשאיר הפניה
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
שורה 1:
שמות פרק-יג
 
(ט)
(ט)<קטע התחלה=ט/>{{גמט|והיה לך לאות על ידך}}. בגימטריא {{גמט|זרוע שמאל}} (עם התיבות והכולל):
 
{{גמט|תורת יהו"ה בפיך}}. בגימטריה {{גמט|זה הוא קריאת שמע}}:
 
הוצאך. חסר יו"ד שבמכה עשירית הוציאן: <קטע סוף=ט/>
 
(י)
(י)<קטע התחלה=י/>למועדה. מלא וי"ו לומר לך ששה ימים בשבוע חייב בתפילין ויש ששה ימי מועד שאין בהם תפילין והם פסח עצרת ר"ה ויוה"כ סוכות שמ"ע:
 
{{גמט|פארך חבוש}} בגימטריה {{גמט|אלו תפילין}}:
 
מימים ימימה. ה' במסורה הכא ואידך מימים ימימה תלכנה וגו' גבי בת יפתח. חג לה' בשילה מימים ימימה. ועלה הא. ש ההוא מעירו מימים ימימה גבי אלקנה. והעלתה לו מימים ימימה גבי שמואל. וזהו שדרשו מימים ולא כל ימים למעוטי שבתות וימים טובים והיינו דכתיב ימימה גבי חג ה' וכן גבי אלקנה ושמואל שהיו עולין לרגל וכן מימים ימימה דכתיב גבי בת יפתח דנשים נמי פטורות מן התפילין: <קטע סוף=י/>
 
(יא)
(יא)<קטע התחלה=יא/>ונתנה לך. ג' תגין על הה"א לומר לך אם תשמור ה' חומשי תורה יתננה לך: <קטע סוף=יא/>
 
(יב)
(יב)<קטע התחלה=יב/>וכל פטר. ב' במסורה דין ואידך וכל פטר חמור כדאיתא בבכורות פרה שילדה כמין חמור וחמור כמין סוס פטורין מן הבכורה שנאמר פטר חמור פטר שגר ב"פ עד שיהא היולד והנולד חמור: <קטע סוף=יב/>
 
(טו)
(טו)<קטע התחלה=טו/>הקשה. ב' במסורה הכא ואידך מי הקשה אליו וישלם שדורש במדרש זה הפסוק על פרעה: <קטע סוף=טו/>
 
(טז)
(טז)<קטע התחלה=טז/>והיה לאות על ידכה. ה' תגין על הה"א כנגד ה' פרקים עד הפרק שמניחין בו תפילין:
 
{{גמט|ולטוטפת בין עיניך}}. בגימטריה {{גמט|אלו ארבעה בתים}}:
 
 
==פרשת בשלח==<קטע סוף=טז/>
 
(יז) ויהי בשלח:
<קטע התחלה=יז/>ויהי בשלח:
 
{{גמט|את העם}}. בגימטריה {{גמט|גם ערב רב}}: <קטע סוף=יז/>
 
(יח)
(יח)<קטע התחלה=יח/>ויסב אלהים את העם דרך המדבר. שערך להם שלחן והסיבן לאכול כד"א היוכל אל לערוך שלחן במדבר:
 
וחמושים. מזויינים על שם חמשה כלי זיין הנזכרים בפסוק מגן וצנה ורומח וחצים ומקל יד: <קטע סוף=יח/>
 
(יט)
(יט)<קטע התחלה=יט/>השבע השביע. ב' במסורה הכא ואידך גבי שאול השבע השביע אביך את העם כדדרשינן הכא מלמד שהשביע את אחיו שישביעו לבניהם אף התם נמי השביע לעם שישביעו אף לאותם שלא היו שם כשהשביעם ולכך נלכד יהונתן אע"פ שלא שמע את השבועה: <קטע סוף=יט/>
 
(כא)
(כא)<קטע התחלה=כא/>ולילה בעמוד אש. ולילה ו' במסורה, הכא ואידך ולילה אור בעדני. ולילה כיום יאיר. ולילה ולא דומיה לי. ולילה באים להרגך. ולילה ללילה יחוה דעת. וזהו ולילה באים להרגך. שבליל ז' השיגום ובאים להרגם ולילה אור בעדני וכיום יאיר לי בעמוד אש ע"כ ולילה ולא דומיה לי שאמרתי לפניו שירה. ולילה ללילה יחוה דעת שלילה זה מחוה דעת לליל מלחמת סיסרא שהיתה ג"כ בלילה שנאמר הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרה ואימתי כוכבים נראים בלילה: <קטע סוף=כא/>
 
(כב)
(כב)<קטע התחלה=כב/>לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש וגו'. שעמוד האש משלים לעמוד הענן מדכתיב לפני העם ולא כתיב מלפני העם משמע שלפעמים היו שניהם לפני העם:
 
לא ימיש. ב' במסורה הכא ואידך ביהושע לא ימיש מתוך האהל כמו שהעננים היו משלימין זה לזה כך עשה יהושע משכים בבוקר בעוד עמד עמוד האש ללמוד ולערב הקדים ולמד בעוד עמד עמוד הענן והיינו לא ימיש כמו שהעננים לא משו כך יהושע לא מש מתוך האהל וע"כ זכה לילך לפני העם:<קטע סוף=כב/>