בעל הטורים על התורה/ויקרא/י: הבדלים בין גרסאות בדף

(א)<קטע התחלה=א/>אשר. לא צוה. אין לומר לא צוה להביא אש זרה וגם לא צוה שלא להביאו אלא פירוש אשר צווי של לא. צוה אותם. וכן לכל צבא השמים אשר לא צויתי: <קטע סוף=א/>

(<קטע התחלה=ב) />(ותאכל) {{גמט|אותם}}. בגימטריא {{גמט|זה הנפש}}. אותם מלא וי"ו שחטאו בששה דברים אש זרה. הורו בפני רבם. שתויי יין. בנים לא היו להם. נתנו עיניהם בפרנסות. לא נטלו עצה: <קטע סוף=ב/>

(ג)<קטע התחלה=ג/>וידום. ב' וידום אהרן וידום השמש רמז למה שאמרו מאורות לוקין על אב בית דין שמת ובני אהרן היו אב ב"ד: <קטע סוף=ג/>

(ד)<קטע התחלה=ד/>קרבו. יש בו ב' טעמים מלמד שלא קרבו אליהם להיכל אלא הטילו בהם חנית של ברזל וגררום והוציאו אותם לחוץ: <קטע סוף=ד/>

(ה)<קטע התחלה=ה/>וישאום. ב'. וישאום בכתנותם. וישאום בני קיש אחיהם. הנושא אשה חייב להלבישה כדכתיב וכסותה לא יגרע וזהו וישאום בני קיש וישאום בכתנותם שכיון שנשאום יתחייבו בכתנותם: <קטע סוף=ה/>

(ו)<קטע התחלה=ו/>ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר. הפך פניו כנגד אהרן ודבר עמו פה אל פה ולכך כתיב אל אהרן אבל לא הפך פניו כנגד אלעזר ואיתמר ולכך לא נאמר בהם אל:

ועל כל העדה יקצוף. לפי שהיו שלוחי צבור וש"צ שטעה סימן רע לשולחיו: ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה. שת"ח שמת הכל נעשים קרוביו: <קטע סוף=ו/>

(ט)<קטע התחלה=ט/>יין ושכר. ואם שתה כדי רביעית יין אסור להורות. תשת נוטריקון תפל"ת שכו"ר תועב"ה:

יין ושכר. אין פסוק מתחיל יין אלא זה שהביא יללה בעולם כמ"ד שתויי יין היו ולכך מתו: <קטע סוף=ט/>

(י)<קטע התחלה=י/>החול. ב' הכא ואידך כובד האבן ונטל החול כיון שנבדל בין קודש לחול במוצ"ש איכא כובד האבן ונטל החול שאדם כבד במוצ"ש בשביל נשמה שאבדה:

יין ושכר. וסמיך ליה ולהבדיל שמבדילין על היין: <קטע סוף=י/>

(יא)
<קטע התחלה=יא/>ולהורת. אותיות ולתורה:

{{גמט|ביד משה}}. בגי' {{גמט|זה הוא המקרא}}:<קטע סוף=יא/>