בעל הטורים על התורה/דברים/כט: הבדלים בין גרסאות בדף

(ג)<קטע התחלה=ג/>ולא נתן ה' לכם לב לדעת. וסמיך ליה ואולך אתכם ארבעים שנה, רמז שעד מ' שנה אין אדם עומד על דעת רבו:

==פרשת נצבים==<קטע סוף=ג/>

(ט)<קטע התחלה=ט/>נצבים. כדרך שנאמר בסיני ויתיצבו בתחתית ההר. בו בל' אמר כאן אתם נצבים:

נשיכם. וסמיך ליה וגרך, רמז שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין: <קטע סוף=ט/>

(יז)<קטע התחלה=יז/>פרה. חסר וי"ו, קדי ביה פרה. רמז כפרה סוררה סרר ישראל: <קטע סוף=יז/>

(כ)<קטע התחלה=כ/>והבדילו ה' לרעה. בגימט' הנה זה ירבעם: <קטע סוף=כ/>

(כא)<קטע התחלה=כא/>אשר יקומו מאחריהם. ר"ת אחאב, ירבעם, מנשה, שהם הרשיעו בעכו"ם יותר מכלם:

חלה. ב' במס' מתרי עניני. דין. ואידך וכהצר לו חלה את פני ה' וגומר ונעתר לו. ודרשינן ויחתר לו, מלמד שחתר הקב"ה חתירה תחת כסא הכבוד וקבלו בתשובה. והיינו מה חלה דהכא לשון שבירה בארץ, אף חלה דגבי מנשה ל' חתירה, שנעשה לו חתיכה ברקיע: <קטע סוף=כא/>

(כה)<קטע התחלה=כה/>וישתחוו. מלא וי"ו, הוא הדין שאר עבודה שהיא כעין פנים: <קטע סוף=כה/>

(כז)<קטע התחלה=כז/>באף ובחמה ובקצף. בגימטריא שבעים. כנגד שבעים שנה של גלות בבל:

וישלכם. למ"ד גדולה, וחסר יו"ד. לומר שאין השלכה לעשרת השבטים (עי' ב"ר פ' ע"ג): <קטע סוף=כז/>

(כח)<קטע התחלה=כח/>נקוד על עי"ן שבעד, כדאיתא בפרק נגמר הדין שע' יום הי', מאחד בשבט שהתחיל לבאר התורה, עד י' בניסן שעברו הירדן, שאין לנו ולבנינו ליענש. ד"א רמז לע' שנה של גלות בבל:<קטע סוף=כח/>