בעל הטורים על התורה/דברים/כו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Roxette5 העביר את הדף בעל הטורים/דברים/כו ל־בעל הטורים על התורה/דברים/כו בלי להשאיר הפניה
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
שורה 4:
דברים פרק-כו
 
(א)
(א)<קטע התחלה=א/>כי תבוא. כתיב לעיל מיניה תמחה את זכר עמלק וסמיך ליה והיה כי תבוא אל הארץ, שנצטוו למחות את זכר עמלק מיד בכניסתן לארץ על זה שרצה לעכב ביאתם לארץ, שהוא הגיד למלך מצרים כי ברח העם. וכן הגיד ללבן כי ברח יעקב. וע"כ סמך לו פרשת ביכורים שמזכיר בה ארמי אובד אבי. כי תבוא. כי עולה למנין ל'. תבוא. אותיות אבות. וזהו שדרשו בגיד הנשה שאין בא"י פחות מל' צדיקים שחשובים כאבות: <קטע סוף=א/>
 
(ב)
(ב)<קטע התחלה=ב/>ולקחת. בגימ' בשבעה המינין:
 
מראשית. ולא כל ראשית. ראשית דגנך קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ראשית ירימו חרם לה' קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה: <קטע סוף=ב/>
 
(ד)
(ד)<קטע התחלה=ד/>טנא. בגימ' ס'. רמז לבכורים אחד מס'. ולכך נעלם סי' בפ' בכורים: <קטע סוף=ד/>
 
(ט)
(ט)<קטע התחלה=ט/>ויבאנו אל המקום הזה. ויבאנו חסר יו"ד. שנסינו אותו עשר נסיונות, והביאנו לארץ: <קטע סוף=ט/>
 
(יא)
(יא)<קטע התחלה=יא/>ושמחת בכל הטוב. וסמיך ליה כי תכלה לעשר, שבשביל המעשר תשמח בכל הטוב. כמו שדרשו עשר, בשביל שתתעשר:
 
הטוב. עולה כ"ב. בשביל התורה שנתנה בכ"ב אותיות: <קטע סוף=יא/>
 
(יב)
(יב)<קטע התחלה=יב/>תכלה לעשר את כל מעשר. ר"ת בגימ' בחג של פסח: <קטע סוף=יב/>
 
(יג)
(יג)<קטע התחלה=יג/>לא עברתי ממצותיך. בגימ' לא מן התלושים על המחוברים: <קטע סוף=יג/>
 
(יד)
(יד)<קטע התחלה=יד/>ולא נתתי. ב'. דין. ואידך ולא נתתי לחטוא חכי. זה הוא שדרשו בספרי לא שכחתי מלהזכיר שמך עליו ומלברכך. פי' בדבורי לא חטאתי בו:
 
למת. ב'. דין. ואידך על תבכו למת ואל תנודו לו. כלו' לא נתתי ממנו לצורך מת, לא למבכות, ולא למקוננות: <קטע סוף=יד/>
 
(טו)
(טו)<קטע התחלה=טו/>השקיפה. עולה בגימ' ת"ק. כלומר השקיפה ממהלך ת"ק שנה שמשמים לארץ. ותגין על הקו"ף, לומר בזכות אברהם שהוליד למאה שנה:
 
וברך. ג'. דין. ואידך וברך את נחלתך. הואל וברך את בית עבדך. זהו שדורש בספרי וברך את עמך את ישראל. בבנים ובבנות. והיינו הואיל וברך את בית עבדך. ואת האדמה בטל ומטר. והיינו וברך את נחלתך:
 
זבת חלב ודבש. וסמיך ליה: <קטע סוף=טו/>
 
(טז)
(טז)<קטע התחלה=טז/>היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. רמז למה שנאמר ויתן להם ארצות גוים, בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו:
 
בכל לבבך ובכל נפשך. וסמיך ליה את ה' האמרת. דבכל לבבך ובכל נפשך היינו ק"ש, דכתיב ביה בכל לבבך ובכל נפשך. והיינו דאמרינן אתם עשיתוני חטיבה אחת בארץ, היינו ק"ש: <קטע סוף=טז/>
 
(יז)
(יז)<קטע התחלה=יז/>את ה' האמרת היום. גימ' זה בקריאת שמע:
 
את ה' האמרת. כאן רמז ו' סדרים. להיות לך לאלהים, זה סדר זרעים. שמתחיל בק"ש. ועוד שיש בו תרומות ומעשרות שהם יראת השם. דברים שבינינו לבין השם. וללכת בדרכיו, זה סדר מועד. דכתיב אם תשיב משבת רגלך. ולשמור חקיו, זה סדר נשים. שמדבר בעריות שנא' בהם ושמרתם את חקותי. ומצותיו, זה סדר קדשים. שמדבר בקרבנות דכתיב בהו אלה המצות. ומשפטיו, זה סדר נזיקין. ולשמוע בקולו, זה סדר טהרות. דכתיב ביה אמרות ה' אמרות טהורות. וכנגדם אמר ו' דברים. להיות לו לעם סגולה, ולתתך עליון. לתהלה. ולשם. ולתפארת. ולהיותך עם קדוש: <קטע סוף=יז/>
 
(יט)
(יט)<קטע התחלה=יט/>ולתתו עליון. רמז לטוטפות דקוב"ה דכתיב ביה אשריך ישראל:
 
לתהלה ולשם ולתפארת. כלומר מה שישראל משבחים ומהללים לשם, הוא להם לתפארת. והיינו דאמרינן עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק. שאותה עטרה שמעטרים להקב"ה בתפלתם מחזירה להם. אבל מי ששח שיחת חולין בבהכ"נ מקיפין לו כל גופו בקוצים. לכך שיר השירים לית. וכנגדו כקול הסירים:
שורה 50 ⟵ 62:
קדש. חסר וי"ו. לו' קדש עצמך מעט למטה ויקדשו אותך למעלה. וכן ו"פ קדוש ישראל בקרייה:
 
ולהיותך עם קדוש. וסמיך ליה (א) ויצו משה. אזהרה לב"ד שיעשוך לקדש עצמך:<קטע סוף=יט/>