בעל הטורים על התורה/בראשית/מז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "בראשית פרק-מז (ב) {{גמט|ומקצה אחיו לקח}}. בגימטריא {{גמט|זה החלשים}}: (ו) {{גמט|במיטב הארץ}}. בג..."
 
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
שורה 1:
בראשית פרק-מז
 
(ב)
(ב)<קטע התחלה=ב/>{{גמט|ומקצה אחיו לקח}}. בגימטריא {{גמט|זה החלשים}}: <קטע סוף=ב/>
 
(ו)
(ו)<קטע התחלה=ו/>{{גמט|במיטב הארץ}}. בגימטריא {{גמט|גושן}}:
 
ושמתם. ב' במסורה הכא ואידך ושמתם בארון. מלמד שהיו ממונים ושרים על ראשי החיילים והיו שמם כתובים ומונחים בארגז המלך וזה הוא ושמתם בארון:<קטע סוף=ו/>
 
(ז)
(ז)<קטע התחלה=ז/>ויעמדהו. ב' במסורה הכא ואידך ויעמדהו לפני אלעזר הכהן. ושניהם חסרים לפי שיעקב היה זקן והיו צריכין לסומכו כדי שיוכל לעמוד וגם יהושע היה מתבייש שנעשה מנהיג לפני משה והיה ירא ממשה שמא יענישהו והיו צריכין לסומכו ולכן חסרים שלא היתה עמידתן שלימה: <קטע סוף=ז/>
 
(יד)
(יד)<קטע התחלה=יד/>ביתה פרעה. ב' במסורה הכא ואידך ערוב כבד ביתה פרעה. בשביל שלא זכר הטובות שעשה לו יוסף והביא כל הכסף לביתו על זה בא העדוב תחילה ביתה פרעה, ד"א לומר כמו שמכניסין הכסף חדר בחדר כך בא הערוב בחדר פרעה שהיה לפנים חדר בחדר:
 
ביתה. תרגום מלגו: <קטע סוף=יד/>
 
(כג)
(כג)<קטע התחלה=כג/>הא. ג' במסורה הא לכם זרע על שם ונתתם חמישית לפרעה. וחדא ביחזקאל הא דרכך בראש נתתי. על שם ואל תחמול על זקן ובחור ובתולה וטף ונשים הרי חמשה וחדא בדניאל הא כדי פרזלא דהבא כספא חספא ונחשא. הרי חמשה דברים:
 
 
==פרשת ויחי==<קטע סוף=כג/>
 
(כח)
(כח)<קטע התחלה=כח/>ויחי. וירבו מאד ויחי יעקב. בגימטריא {{גמט|ראה ס' רבוא}}. וזהו שנאמר בראותו ילדיו בראותו אותיות '''רבואות'''. {{גמט|ילדיו}} עולה {{גמט|ס'}}, לומר שראה ס' רבוא מילדיו ד"א וירבו מאד ויחי יעקב מלמד שראה ל' רבוא דלקמן קאמר במאד מאד והוא ס' רבוא והכא לא כתיב אלא חד מאד דהיינו החצי וכן כתיכ לקמן ו' לשונות והם פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד והכא לא כתיבי אלא תלתא ויפרו וירבו מאד ולהאי לישנא דרוש הכי כי בראותו ילדיו {{גמט|כ"י}} עולה {{גמט|ל'}}. שראה ל' רבואות מילדיו. ד"א ויחי יעקב בארץ שלא חיה ימים טובים בלא צער אלא כמנין ויחי י"ז שנה משנולד יוסף עד שנמכר וי"ז שנה במצרים. ד"א ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה שהראשונים לא היו חיים שהרי אמר כי ארד אל בני אבל שאולה:
 
שבע עשרה שנה. כנגד י"ז שנה שגדל הוא ליוסף כלכלו י"ז שנה:
שורה 24 ⟵ 30:
ויהי ימי יעקב. בכל מקום שנאמר ויהי ימי לא הגיע לימי אבותיו ויהי ימי חנוך ויהי ימי למך וכן בכל מקום שנאמר בו קריבה:
 
שבע שנים וארבעים ומאת שנה. מנה המועט תחלה מה שלא עשה כן באברהם ויצחק בשביל שהיו ימיו מועטים ורעים הזכיר המועט תחלה וחיה ל"ג שנה פחות מאביו משום דכתיב קללת חנם לא תבא על שקלל רחל ואמר עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה חסרו לו מנין יחי"ה שהוא ל"ג משנותיו: <קטע סוף=כח/>
 
(כט)
(כט)<קטע התחלה=כט/>ויקרבו ימי. ב' במסורה הכא ואידך גבי דוד איתא במדרש אמר הקב"ה אתה עשית קמ"ז מזמורים (חוץ מאסף והימן וידותן) כמנין שנות יעקב תזכה כמותו מה הוא ובנו מלכו ביחד אף אתה ימלוך שלמה בניך בחייך. ד"א מה יעקב לא הגיע לימי אבותיו אף דוד כן דכתיב ביה והמלך דוד זקן בא בימים וגו':
 
{{גמט|נא ידך}}. בגימטריא {{גמט|מילה}}:
שורה 32 ⟵ 39:
חסד ואמת. פרש"י חסד שעושין עם המתים זהו אמת:
 
אמת. נוטריקון ארון מטה תכריכין: <קטע סוף=כט/>
 
(לא)
(לא)<קטע התחלה=לא/>{{גמט|וישתחו}}. בגימטריא {{גמט|מודים על הבשורה טובה}}:
 
על המטה. ב' במסורה וישב על המטה. והמן נופל על המטה. שהצדיקים אפילו כשהן חלשים מתחזקים שנאמר ויתחזק ישראל וישב על המטה והרשעים אפילו בתוקפן הם נופלים שנאמר והמן נופל על המטה:<קטע סוף=לא/>