בעל הטורים על התורה/בראשית/כח: הבדלים בין גרסאות בדף

(י)<קטע התחלה=י/>ויצא יעקב. י"א שפרשה זו סתומה (שאין בכל הסדרה לא פתוחה ולא סתומה) הטעם לפי שיצא בסתר וברח בהחבא. לעיל מיניה כתיב לו לאשה וסמיך ליה ויצא יעקב שיצא לישא אשה:

{{גמט|וילך}}. בגימטריא {{גמט|בו ביום}}: <קטע סוף=י/>

(יא)<קטע התחלה=יא/>ויפגע במקום. ג"פ כתיב מקום בפסוק רמז לג' רגלים שיעלו בניו למקום ההוא:

כי בא השמש. ר"ת '''כבה'''. שכבה מאור השמש שלא בעונתו: <קטע סוף=יא/>

(יב)<קטע התחלה=יב/>{{גמט|חלום}}. בגימטריא {{גמט|זהו בנבואה}}:

{{גמט|עלים [ויורדים]}}. בגימטריא {{גמט|בבל מדי יון ורומי}}: <קטע סוף=יב/>

(יג)<קטע התחלה=יג/>והנה ה'. ד' במסורה והנה ה' נצב עליו. והנה ה' נצב על חומת אנך. והנה ה' עושה ארובות בשמים. ה"נ כתיב וזה שער השמים וכן והנה ה' עובר. דאיירי במרכבה אף הכא והנה סולם מוצב ארצה במעשה מרכבה:

ואלהי יצחק. תימה למה לא אמר יצחק אביך כמו באברהם. וי"א לפי שאמר באברהם אני ה' אמר אלהי אברהם אביך וביצחק שלא אמר אני ה' לא אמר אלהי אביך: <קטע סוף=יג/>

(יד)<קטע התחלה=יד/>{{גמט|ופרצת ימה}}. בגימטריא {{גמט|קריעת ים}}. וזהו וירא ישראל ישראל סבא: <קטע סוף=יד/>

(טו)<קטע התחלה=טו/>{{גמט|והשבותיך אל האדמה}}. בגימטריא {{גמט|זה מארבע מלכיות}}: <קטע סוף=טו/>

(טז)<קטע התחלה=טז/>וייקץ יעקב משנתו ויאמר. ס"ת '''צבור'''. לומר שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא בצבור:

משנתו. קרי ביה ממשנתו מתוך שהוא הוגה בתורה ביום גם בלילה לא שכב לבו מלהגות בה בחלומו: <קטע סוף=טז/>

(יז)<קטע התחלה=יז/>וזה שער השמים וישכם. לומר שבעלות השחר פותחין שער השמים והוא זמן טוב לתפלה: <קטע סוף=יז/>

(כ)<קטע התחלה=כ/>וידר. ג' במסורה וידר יעקב. וידר ישראל. וידר יפתח. לומר שהצדיקים היו נודרין והראשון שנדר היה יעקב וזהו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב למה אמר אביר יעקב לפי שהוא פתח בנדרים תחלה:

ללבוש. ב' במסורה הכא ואידך ללבוש את הבגדים. מלמד שיעקב היה כהן גדול כדאיתא בב"ר אמר הקב"ה למיכאל אתה עשית יעקב כהן גדול שלי בעל מום שהוא צולע על ירכו חייך שאתה צריך להיות כהן גדול למעלה במקומו זה שאמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש שתקיים לי הכהונה שקניתי מעשו שהעבודה היתה בבכורות: <קטע סוף=כ/>

(כב)<קטע התחלה=כב/>{{גמט|עשר אעשרנו}}. בגימטריא {{גמט|וזהו כל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}:<קטע סוף=כב/>