רבינו בחיי על במדבר לו: הבדלים בין גרסאות בדף

 

<b>ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה.</b> גם זאת הפרשה דבקה עם כאשר צוה משה לתת מנחלת ישראל ערים ללוים. וראשי אבות הם הנשיאים.<קטע סוף=א/>

 

==[[במדבר לו ד|פסוק ד]]==

 

<b>ואם יהיה היובל לבני ישראל.</b> כלומר ואפילו שיהיה היובל לא נקוה שתשוב הנחלה אלינו אבל תהיה נוספת תמיד על נחלת המטה, לפי שאין זו מכירה שתהיה חוזרת ביובל, שהירושה אינה חוזרת ביובל, ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם.<קטע סוף=ד/>

 

==[[במדבר לו ז|פסוק ז]]==

 

<b>ולא תסב נחלה וגו' ממטה אל מטה אחר.</b> מצוה לשעה קודם שינחלו ישראל הארץ. והיו י"ב שבטים למטה כנגד י"ב שבטים של מעלה, כל שבט ושבט בפני עצמו, ואילו היה שבט זה מוכר נחלתו לאחד משאר השבטים היה בזה ערבוב הכחות, אבל בארץ ישראל שהוא כלל כל הכחות לא הקפיד.<קטע סוף=ז/>

 

==[[במדבר לו ח|פסוק ח]]==

 

<b>וכל בת יורשת נחלה.</b> שלא היה בן לאביה אחר שינחלו את הארץ, על כן אמר הכתוב פעם שנית ולא תסוב נחלה. ומטעם זה היה המנהג בישראל בבת יורשת כשתעבור על זה ותרצה להנשא לשבט אחר שהיו קורין אותה זונה והיתה מפסדת נחלת בית אביה, וזהו שכתוב (שופטים יא) ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה, כי אמו של יפתח היתה בת יורשת נחלה ונשאת לשבט אחר, כי אין הכוונה זונה ממש ח"ו, וכן תרגם יונתן. ואפשר לומר כי ולא תסוב נחלה ידבר בנפשות, ולכך הזכיר פעם שניה ולא תסוב נחלה, וכן מלת ידבקו, כי האחד דבקות הגוף והשני דבקות הנפשות.<קטע סוף=ח/>

 

==[[במדבר לו יא|פסוק יא]]==

 

<b>מחלה תרצה.</b> הזכירן הכתוב תחלה כסדר שנולדו, ועתה הזכירן כסדר שנשאו לאנשים. ואמר לבני דודיהן לנשים, בני דודיהם לא היו כלן אחים.<קטע סוף=יא/>

 

==[[במדבר לו יג|פסוק יג]]==