רבינו בחיי על במדבר ב: הבדלים בין גרסאות בדף

 

<b>יחנו בני ישראל מנגד.</b> רחוק מיל, כענין שנאמר ביהושע (יהושע ג) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה, כדי שיוכלו לבא שם בשבת להתפלל, והיו הדגלים שוים לכל רוח ורוח, והיו משה ואהרן סמוכין לארון שנאמר (במדבר ג) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו, אמר הקב"ה שאם כעסתי על בני יהיו אלו עושים פשרה ביני וביניהם. זהו שאמר הכתוב (תהלים כ) נרננה בישועתך זו תשועת הים, ובשם אלהינו נדגול אלו דגלי מדבר, ימלא ה' כל משאלותיך חבה יתרה חבבן לעשותם דגלים כדי שיהיו נכרים בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן, וכה"א (שיר ב) הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה, למה הדבר דומה לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין נכנס לבדקו מצאו כולו חומץ, בא לצאת מתוך האוצר מצא שם חבית אחת של יין טוב, אמר חבית זו חביבה עלי מן כל האוצר. כך יש להקב"ה שבעים אומות ומכולם לא מצא הנאה אלא מישראל. יין בגימטריא ע' כמספר ע' אומות, ועל כולן (שם) ודגלו עלי אהבה, ואומר (שם ו) ששים המה מלכות, והם אלופי בני שעיר, ושמונים פילגשים, נח ובניו, ועלמות אין מספר, בני ישמעאל, אחת היא יונתי תמתי, שלא נתערבה באומות העולם. רבי יהודה אומר הביאני אל בית היין, למרתף גדול של יין זה סיני שמשם יצאה תורה שהיא נדרשת במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא. זהו שאמר הכתוב (שם) מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות, מלמד שהאומות היו רואין אותן איומה בדגליהם ואומרים להם שובי שובי השולמית, הדבקי בשכינה, שובי שובי ונחזה בך, נעשה מכם שלטונין והגמונין כמה דתימא (שמות יח) ואתה תחזה מכל העם, שהוא לשון שררה, וישראל משיבין מה תחזו בשולמית מה שררה תתנו לנו, כמחולת המחנים, יכולים אתם לעשות לנו כאותו כבוד שהיה הענן חופף עלינו.<b> והחונים קדמה מזרחה</b> ומונה והולך יהודה יששכר וזבולן, והיו סמוכים למשה אהרן ובניו כי כן יזכיר למטה והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו, ולפי שהיו סמוכין למשה ואהרן נעשו גדולים בתורה שנאמר (בראשית מט) לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, וכן יששכר (דברי הימים א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, וכן זבולן (שופטים ה) ומזבולן מושכים בשבט סופר, ועל שהיו שלשתן שכני התורה נעשו כולן בני תורה, זהו שאמר טוב לצדיק טוב לשכנו. והיו בני קהת בדרום וסמוכים להם ראובן ושמעון וגד, ושלשתן היו שכני קרח ועדתו ונאבדו במחלקותו של קרח, זהו שאמרו אוי לרשע אוי לשכנו. והיו שבעה ענני כבוד מקיפין אותן, ארבע מארבע רוחות ואחד הולך לפניהם דרך שלשה ימים וענן שכינה שהיה ביניהם, ואחד מסך על גביהן שנאמר (במדבר י) וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה, הענן שהיה הולך לפניהם היה הורג הנחשים והעקרבים ומשוה להן הדרך, משפיל להן את הגבוה ומגביה את השפל, ואותו שהיה מסך עליהם שלא יראו שרב וצנה ארבעים שנה, ועל אותו הדור אמר שלמה ע"ה ברוח הקדש (שיר ו) יפה את רעיתי כתרצה, שאני מתרצה להן ומעמידם ומושיבם. ואמר משה רבינו עליו השלום (דברים לב) ימצאהו בארץ מדבר יסובבנהו, שהבינם בדרכי תורה, יצרנהו כאישון עינו, עושה להם דגלים כמלאכים שנאמר (שיר ה) דגול מרבבה, וכתיב (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, עד כאן במדרש. <קטע סוף=ב/>

 

==[[במדבר ב ט|פסוק ט]]==

 

<b>ראשונה יסעו.</b> דרשו רז"ל אתה מוצא יהודה בכל מקום בתחלה, בין לחניה בין לנסיעה בין לקרבנות בין למלחמה. לחניה, והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה. לנסיעה (במדבר י) ויסע דגל מחנה בני יהודה, לקרבנות (שם ו) ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה, למלחמה (שופטים א) מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה ויאמר ה' יהודה יעלה. ואף לעתיד כשיבא המבשר יהודה יתבשר תחלה, שנאמר (ישעיה נב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו', וכתיב (נחום ב) חגי יהודה חגיך.<קטע סוף=ט/>

 

==[[במדבר ב יד|פסוק יד]]==

 

<b>ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל.</b> ברי"ש ולא בדל"ת כי כן כתוב במסרה על זה לית כוותיה בכל שבטיא, וחד (במדבר ד) בן רעואל המדיני. א"כ הפסוק שהזכיר בראש הספר לגד אליסף בן דעואל, בדל"ת, מאחר שהזכיר על זה דלית כוותיה בכל השבטים. והוא נקרא פעם בדל"ת ופעם ברי"ש, והכל ענין אחד, כי הענין שרצה באל וידע אותו.<קטע סוף=יד/>

 

==[[במדבר ב לב|פסוק לב]]==