רבינו בחיי על במדבר לג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
הוספת תגי קטע
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
מ (כותרות)
מ (הוספת תגי קטע)
{{פרשן על פרק|רבינו בחיי|במדבר|לב|לג|לד}}
==[[במדבר לג א|פסוק א]]==
<קטע התחלה=א/>
 
<b>ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה (משלי ד, ז)</b>
 
<b>אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן.
</b><קטע סוף=א/>
</b>
 
==[[במדבר לג ב|פסוק ב]]==
<קטע התחלה=ב/>
 
<b>למסעיהם על פי ה'.</b> יבאר כי היו המסעות על פי ה'. גם יכלול עוד כי משה כתב כל המסעות כלן על פי ה', והיה חפץ השי"ת בספור זה לתועלת שהזכרתי, ועוד תועלת אחרת להזכיר חסדי השם, שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר אל תחשוב שהיו נעים ומטולטולים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי לא היה להם במדבר בכל ארבעים שנה אלא שנים וארבעים מסעות שכלן היו בין שנה ראשונה ושנה אחרונה היא שנת ארבעים, שהרי בשנה ראשונה הלכו ארבע עשרה מסעות מרעמסס עד רתמה שמשם נשתלחו המרגלים, שנאמר (במדבר יב) ואחר נסעו העם חצרות וכתיב ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה, והוא מדבר פארן שמשם נשתלחו המרגלים, ומשם נאמר למשה שלח לך, ונקרא רתמה על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר (תהלים קכ) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. ושמונה מסעות שהלכו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת ארבעים הרי שנים ועשרים מסעות, נמצא שכל שמונה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות, ושמנה ושלשים שנה אלו חצים היה להם מנוחה בקדש, הוא שכתוב (דברים א) ותשבו בקדש ימים רבים, ואמרו בסדר עולם תשע עשרה שנה עמדו בקדש, וזהו (שם) ימים רבים כימים אשר ישבתם, בין שאר המסעות שהיו תשע עשרה שנה אחרים, נמצאת למד שכל טלטולם שבמדבר לא היה אלא י"ט שנה ועשו בהם תשע עשרה מסעות.
<b>ועוד </b>יכלול ספור המסעות תועלת אחרת כי ירמוז לעתיד, שהרי דברי הנביאים כולם מוכיחים שהגאולה האחרונה כדמיון הראשונה, וכשם שיצאו ישראל בגאולה ראשונה ממצרים אל המדבר כן בגאולה האחרונה עתידים שיצאו הרבה מישראל אל המדבר ויעברו במקומות האלה והקב"ה יכלכלם וינהלם שם כמו שעשה לישראל במדבר, והוא שאמר הנביא (יחזקאל כ) והוצאתים אל מדבר העמים, והכתוב הזה מדבר לעתיד בגאולה אחרונה. והכתוב ירמוז זה ממה שהזכיר כאן שתי פעמים לשון מוצאיהם ויכתוב משה את מוצאיהם וחזר ואמר ואלה מסעיהם למוצאיהם, כי האחד הוא יציאת ישראל ממצרים והשני יציאתנו מן הגלות החל הזה, ולפי שכבר התחיל להזכיר אלה מסעי על המסעות לשעבר על כן אמר ואלה מסעיהם לעתיד ביציאה שניה, כענין שכתוב (ישעיה יא) יוסיף ה' שנית ידו וגו', והקב"ה ברחמיו ימהר יחישה מעשהו, מעשה הגאולה בקרוב, ונגילה ונשמחה בו.
 
<b>ובמדרש </b>מפני מה זכו ליכתב בתורה כל המסעות הללו על שקבלו את ישראל, ועתיד הקב"ה ליתן להם שכר שנאמר (שם לה) ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו. ומה מדבר על ידי שקבל את ישראל כך, המקבל תלמידי חכמים לתוך ביתו על אחת כמה וכמה. אתה מוצא שעתיד המדבר להיות ישוב והישוב להיות מדבר, שנאמר (מלאכי א) ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה, המדבר ישוב שנאמר (ישעיה מא) אשים מדבר לאגם מים אתה מוצא עכשיו שאין אילנות במדבר, ולעתיד יהיו שם אילנות שנאמר (שם) אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן וגו'. עכשו אין דרך במדבר, שכולו חול, והשיירא אינה מהלכת שם אלא בלילה לאור המזל, ועתיד להיות שם דרך שנאמר (שם מג) אשים במדבר דרך וגו', וכתיב (שם לה) והיה שם מסלול ודרך, עד כאן במדרש תנחומא.<קטע סוף=ב/>
 
 
==[[במדבר לג ג|פסוק ג]]==
<קטע התחלה=ג/>
 
<b>ממחרת הפסח.</b> ממחרת שחיטת הפסח, שהרי שחיטת הפסח בין הערבים בארבעה עשר ולמחרת בחמשה עשר יצאו ממצרים.<קטע סוף=ג/>
 
 
==[[במדבר לג ד|פסוק ד]]==
<קטע התחלה=ד/>
 
<b>ובאלהיהם עשה ה' שפטים.</b> קיים מה שאמר (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה', והשפטים היו אם של כסף וזהב נמסית ואם של עץ נרקבת ואם של אבן מתפוצצת. ועוד יכלול שפטים כענין שכתוב (שמואל א ה) והנה דגון נופל לפניו ארצה לפני ארון ה' וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות אל המפתן.<קטע סוף=ד/>
 
 
==[[במדבר לג ז|פסוק ז]]==
<קטע התחלה=ז/>
 
<b>וישב על פי החירות.</b> כמו וישובו. או ירמוז לענן.<קטע סוף=ז/>
 
 
==[[במדבר לג ח|פסוק ח]]==
<קטע התחלה=ח/>
 
<b>ויסעו מפי החירות ויעברו בתוך הים המדברה</b> , וחזר ואמר ויסעו מאילים ויחנו על ים סוף, להורות שחזרו לאותו צד הים שעברו בו.<קטע סוף=ח/>
 
 
 
==[[במדבר לג יא|פסוק יא]]==
<קטע התחלה=יא/>
 
<b>ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין.</b> אינו סיני, שהרי חזר ואמר ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, אבל מדבר סין הוא מקום בין אילים ובין סיני כמו שכתוב בסדר בשלח (שמות טז). <קטע סוף=יא/>
 
 
==[[במדבר לג טז|פסוק טז]]==
<קטע התחלה=טז/>
 
<b>ויחנו בקברות התאוה.</b> בקדש ברנע היה.<קטע סוף=טז/>
 
 
==[[במדבר לג לב|פסוק לב]]==
<קטע התחלה=לב/>
 
<b>ויחנו בחר הגדגד.</b> וכן ויסעו מחר הגדגד (פסוק לג) בחי"ת כתיב.<קטע סוף=לב/>
 
 
==[[במדבר לג לז|פסוק לז]]==
<קטע התחלה=לז/>
 
<b>ויסעו מקדש.</b> שם עיר.<קטע סוף=לז/>
 
 
==[[במדבר לג לח|פסוק לח]]==
<קטע התחלה=לח/>
 
<b>בחדש החמישי באחד לחדש.</b> זה ראש חדש שבו נפטר אהרן, ובתשעה בו נשרף בית המקדש והתורה עמו, ובשבעה באדר לשנה הבאה אחר זו נפטר משה רבינו ע"ה, שכן כתוב בספר יהושע (ד) שעברו ישראל הירדן בעשור לחדש הראשון, צא מהם למפרע שלשה ימים של הכנת צדה ושלשים יום לבכי אבלו של משה ע"ה, נמצאו כלים בשבעה באדר.<קטע סוף=לח/>
 
 
==[[במדבר לג מ|פסוק מ]]==
<קטע התחלה=מ/>
 
<b>וישמע הכנעני מלך ערד.</b> סמך פרשה וישמע הכנעני למיתת אהרן, והוא שדרשו מה שמועה שמע, שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכיון שנסתלקו חשב שנתנה רשות להלחם בהם.<קטע סוף=מ/>
 
 
==[[במדבר לג מט|פסוק מט]]==
<קטע התחלה=מט/>
 
<b>ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים בערבות מואב.</b> זהו שיעור חנייתם, שנים עשר מיל, כמו שהעיד רבה בר בר חנה על אותו מקום. ואז צוה הקב"ה להזהיר לישראל להוריש את יושבי הארץ כי הם קרובים לעבור.<קטע סוף=מט/>
 
 
==[[במדבר לג נג|פסוק נג]]==
<קטע התחלה=נג/>
 
<b>והורשתם את הארץ.</b> כלומר מיושביה, ואחר כך וישבתם בה, שאם לא כן לא תוכלו להתקיים בה.<קטע סוף=נג/>
193,975

עריכות