רבינו בחיי על במדבר לה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ כותרות
שורה 1:
{{פרשן על פרק|רבינו בחיי|במדבר|לד|לה|לו}}
==[[במדבר לה ב|פסוק ב]]==
Verse 2
 
<b>צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם.</b> לשון מגרש ריוח, מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר מקיר העיר ולחוץ אלף אמה סביב, ואינם רשאים לבנות שם בית ולנטוע שם כרם ולזרוע זריעה אלא שיהיה לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם.
 
 
==[[במדבר לה ג|פסוק ג]]==
Verse 3
 
 
 
==[[במדבר לה ד|פסוק ד]]==
Verse 4
 
 
 
==[[במדבר לה ה|פסוק ה]]==
Verse 5
 
<b>ומדותם וגו' אלפים באמה.</b> כלומר אלפים אמה תתנו להם סביב, ומהם אלף הפנימיים למגרש והחיצוניים לשדות ולכרמים.
 
 
==[[במדבר לה ו|פסוק ו]]==
Verse 6
 
<b>ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר.</b> כלומר על ערי מקלט שהזכיר מהן שש, ובין כולן מ"ח עיר. ואותן שש ערי מקלט השלש מעבר הירדן בנחלת בני גד ובני ראובן והשלש בארץ כנען.
 
 
==[[במדבר לה ז|פסוק ז]]==
Verse 7
 
 
 
==[[במדבר לה ח|פסוק ח]]==
Verse 8
 
 
 
==[[במדבר לה ט|פסוק ט]]==
Verse 9
 
 
 
==[[במדבר לה י|פסוק י]]==
Verse 10
 
 
 
==[[במדבר לה יא|פסוק יא]]==
Verse 11
 
<b>והקריתם לכם ערים.</b> מלשון קריה.
שורה 45:
<b>ואמרו </b>במדרש מכה נפש בשגגה, דוקא בשגגה ולא בזדון, שאם הרג בזדון ואמר בשגגה הרגתי אין קולטין אותו, ואפילו נכנס למזבח מוציאין אותו משם והורגין אותו, שנאמר (שמות כא) וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות, שכן מצינו ביואב שנאמר בו (מלכים א ב) ויחזק בקרנות המזבח, ומשם לקחוהו והרגו בניהו. ודין תורה להיות רוצח בשגגה גולה, שכן מצינו באדם הראשון, זהו שאמר הכתוב (תהלים כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, אמר דוד, רבש"ע רחמיך וחסדיך הם על הרוצח שאתה מכין לו ערי מקלט וגולה שם כיון שלא הרג במזיד ואינו ראוי למות, ואותן הרחמים מעולם הן, שכן עשית לאדם הראשון שהביא מיתה לכל הדורות ורחמת עליו להיותו גולה, שנאמר (בראשית ג) וישלחהו ה' אלהים מגן עדן, וכתיב (שם) ויגרש את האדם, לכך נאמר זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה.
 
==[[במדבר לה יב|פסוק יב]]==
Verse 12
 
<b>למקלט מגואל,</b> כלומר מגואל הדם הקרוב לנרצח.
 
==[[במדבר לה יג|פסוק יג]]==
Verse 13
 
<b>שש ערי מקלט תהיינה לכם.</b> מלמד שאף על פי שהבדיל משה שלש ערים בחייו לא היו קולטות עד שהובדלו שלש בארץ כנען, ואף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וחצי וכאן אינם אלא שנים וחצי השוה מנין ערי מקלט שלהם, שהרי בגלעד מצויין רוצחים, שנאמר (הושע ו) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם. זה שאמר הכתוב (תהלים כה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך, אם לרצחנים נותן שביל ודרך שיברחו וימלטו, לצדיקים על אחת כמה וכמה.
שורה 56:
 
 
==[[במדבר לה יד|פסוק יד]]==
Verse 14
 
 
 
==[[במדבר לה טו|פסוק טו]]==
Verse 15
 
 
 
==[[במדבר לה טז|פסוק טז]]==
Verse 16
 
<b>ואם בכלי ברזל הכהו וימות רוצח הוא.</b> דין תורה הוא שהמכה חברו באבן או בעץ והרגו שאומדים אותו דבר שהרגו בו אם היה כדי להמית, שנאמר ואם באבן יד אשר ימות בה או בכלי עץ יד אשר ימות בו, מכאן שאומדים הדבר שהכה בו אם ראוי להמית, ואומדין גם כן כח ההכאה לפי כח המכה שיצא האבן או העץ מידו. אבל כלי ברזל לא נתנה בו תורה שיעור ולא הזכיר בו יד ולא הזכיר בו גם כן לשון אשר ימות בה, לפי שהברזל ממית בכל שהוא ואפילו במחט. ואם הרגו בדחיפה שדחפו מראש הגג ומת לכך נאמר ואם בשנאה יהדפנו, וכן אומדין עוד גובה המקום שיהא לכל הפחות עשרה טפחים שאם אין בגבהו עשרה טפחים אין בו כדי להמית. ואם השליך עליו קיר נטוי או כלי שמת בו, לכך נאמר או השליך עליו כל כלי. ואם הכהו בידו או ברגלו והרגו אומדין גם כן ההכאה שצריך שתהיה באיבה, ולכך נאמר בו או באיבה הכהו בידו.
 
 
==[[במדבר לה יז|פסוק יז]]==
Verse 17
 
 
 
==[[במדבר לה יח|פסוק יח]]==
Verse 18
 
 
 
==[[במדבר לה יט|פסוק יט]]==
Verse 19
 
 
 
==[[במדבר לה כ|פסוק כ]]==
Verse 20
 
 
 
==[[במדבר לה כא|פסוק כא]]==
Verse 21
 
 
 
==[[במדבר לה כב|פסוק כב]]==
Verse 22
 
<b>ואם בפתע בלא איבה.</b> פתאם באונס, כלומר שהיה סמוך לו ולא היה לו שהות להרהר עליו.
 
 
==[[במדבר לה כג|פסוק כג]]==
Verse 23
 
<b>ויפל עליו.</b> מכאן אמרו שההורג בשוגג דרך ירידה גולה, דרך עליה אינו גולה.
 
 
==[[במדבר לה כד|פסוק כד]]==
Verse 24
 
 
 
==[[במדבר לה כה|פסוק כה]]==
Verse 25
 
<b>וישב בה עד מות הכהן הגדול.</b> דרשו רז"ל תלה הכתוב כפרתו של רוצח בשוגג במיתתו של כהן גדול, מפני שהוא מכפר על כל ישראל והיה לו לבקש רחמים על בני דורו ולא בקש, והרי עון הרציחה שאירע בימיו. ועוד שמיתתו של כהן גדול נחמה לקרובו של נרצח שלא יחם לבבו עוד ולא ידאגו עליו כל כך. ועוד דרשו בו לפי שהכהן הגדול הוא סבה להשרות שכינה בישראל להאריך ימיהם והרוצח סבה לסלק השכינה מישראל ולקצר את ימיהם ואינו כדאי שיעמוד לפני הכהן גדול.
שורה 110:
 
 
==[[במדבר לה כו|פסוק כו]]==
Verse 26
 
 
 
==[[במדבר לה כז|פסוק כז]]==
Verse 27
 
 
 
==[[במדבר לה כח|פסוק כח]]==
Verse 28
 
 
 
==[[במדבר לה כט|פסוק כט]]==
Verse 29
 
<b>והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם.</b> ללמד שתהא סנהדרין בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ, כן פירש רש"י ז"ל, מה שאין כן עכשיו בזמן החורבן שאינה נוהגת לא בארץ ולא בחוצה לארץ. וביאור הכתוב כפשוטו, והיו אלה לכם לחקת משפט שיהיה לנו עדה שופטת אפילו בזמן הזה בדיני קנסות וגזלות וחבלות וכל דבר שבממון וחיוב מלקות, ומטעם זה אמר לדורותיכם בכל מושבותיכם, אבל המשפט בדיני נפשות אין לנו שכן כתוב בפרק ארבע מיתות, (דברים יז) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט, בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט. וכן שנו במכילתא מניין שאין ממיתין אלא בפני הבית שנאמר (שמות כא) מעם מזבחי תקחנו למות, אם יש בית אתה ממית ואם לאו אי אתה ממית.
 
 
==[[במדבר לה ל|פסוק ל]]==
Verse 30
 
 
 
==[[במדבר לה לא|פסוק לא]]==
Verse 31
 
<b>ולא תקחו כופר לנפש רוצח.</b> יגיד הכתוב שלא יפטר בשום ממון בעולם לפי שעון הרציחה אין כמוהו בכל העבירות מעבירות שבין אדם לחברו, והכתוב אומר (משלי כח) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. צא ולמד מאחאב שהרי נאמר (מלכים א כב) רק לא היה כאחאב, וכשנמדדו עונותיו וזכיותיו לפני הקב"ה לא נמצא בו עון לחייבו כליה ולקטרג עליו תחלה כי אם נבות, הוא שכתוב (מלכים א כב) ותצא הרוח מלפני ה', ודרשו רז"ל זה רוח נבות, וכתיב (שם) ויאמר לו תפתה וגם תוכל צא ועשה כן, ואותו רשע לא הרגו בידיו אלא שסבב הריגתו, ק"ו למי שהורג בידו.
 
 
==[[במדבר לה לב|פסוק לב]]==
Verse 32
 
 
 
==[[במדבר לה לג|פסוק לג]]==
Verse 33
 
<b>ולא תחניפו את הארץ.</b> העושה רע בסתר יקרא חנף.