רשב"ם על שמות טז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
 
שורה 1:
{{סרגל ניווט|רשב"ם על שמות||טו|טז|יז}}
'''(א). '''<קטע התחלה=א/>'''בחמשה עשר יום לחדש השני:''' אז פסקו להם עוגות שהוציאו ממצרים:<br>
<br><קטע סוף=א/>
<br>
 
'''(ג). '''<קטע התחלה=ג/>'''ביד ה':''' מיתת הבאים בכלח אלי קבר ולא ברעב:<br>
'''על סיר הבשר:''' כמו ועליו מטה מנשה:<br>
<br><קטע סוף=ג/>
<br>
 
'''(ד). '''<קטע התחלה=ד/>'''ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו:''' אף אם יתכוונו ללקוט הרבה לא ימצאו בבתים אלא דבר יום ביומו כדכתיב וימודו בעומר וגו', איש לפי אכלו לקטו:<br>
'''למען אנסנו:''' מתוך שבכל יום ויום עיניהם תלויות למזונותיהם אלי, מתוך כך יאמינו בי וילכו בתורותי כמו שמפורש בפרשת והיה עקב ויענך וירעיבך וגו':<br>
<br><קטע סוף=ד/>
<br>
 
'''(ה). '''<קטע התחלה=ה/>'''והכינו:''' את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו:<br>
'''והיה משנה:''' אע"פ שבכל יום לא מצאו אלא עומר לגולגולת ביום השישי ימצאו כפליים, שני העומר לאחד:<br>
<br><קטע סוף=ה/>
<br>
 
'''(ו). '''<קטע התחלה=ו/>'''כי ה' הוציא אתכם:''' ולא כמה שאמרתם כי הוצאתם אותנו:<br>
<br>
<br><קטע סוף=ו/>
'''(ז). ובקר וראיתם את כבוד ה':''' שימטיר לכם לחם בבקר:<br>
 
<br>
'''(ז). '''<קטע התחלה=ז/>'''ובקר וראיתם את כבוד ה':''' שימטיר לכם לחם בבקר:<br>
'''(יב). וידעתם כי אני ה' אלקיכם:''' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:<br>
<br><קטע סוף=ז/>
<br>
 
'''(יד). ותעל שכבת הטל:''' שהיה מצפה את המן ומכסהו, ודרך טל לעלות:<br>
'''(יב). '''<קטע התחלה=יב/>'''וידעתם כי אני ה' אלקיכם:''' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:<br>
<br><קטע סוף=יב/>
 
'''(יד). '''<קטע התחלה=יד/>'''ותעל שכבת הטל:''' שהיה מצפה את המן ומכסהו, ודרך טל לעלות:<br>
'''מחספס:''' אין חבר, ופתרונו לפי עניינו מפוזר ככפור שקורין גרישלא:<br>
<br><קטע סוף=יד/>
<br>
 
'''(טו). '''<קטע התחלה=טו/>'''ויאמרו איש אל אחיו מן הוא:''' לפי שלא ידעו מה הוא, ואני אומר מן הוא תרגימו של מי ולפי שהוא לשון מצרי ובאותו לשון היו רגילין שהוא כמו מה, כתבו משה באותו לשון שאמרו להודיענו שלפיכך ויקראו בית ישראל את שמו מן על שהיו תמיהים ואומרים מן הוא, כמו מה הוא, וכן יגר שהדותא, וכמוהו הפיל פור הוא הגורל, לא היה צריך לכתוב אלא הפיל גורל הואיל ובלשון הקדש נכתבה המגילה, אלא להודיענו על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור, ואילו לא נכתב מתחילה בלשון שהיו אומרים באותה המלכות לא היינו יודעים למה נקרא פורים:<br>
<br>
<br><קטע סוף=טו/>
'''(יז). וילקטו:''' בלא אומד ובלא מדה:<br>
 
<br>
'''(יז). '''<קטע התחלה=יז/>'''וילקטו:''' בלא אומד ובלא מדה:<br>
'''(יח). וימודו בבתים:''' וימודו מן מדד, מן סבב ויסובו:<br>
<br><קטע סוף=יז/>
<br>
 
'''(כב). ויגידו למשה:''' מה שמצאו משנה ואם יותירו ממנו עד מחר, ומשה לא הגיד להם עד עתה מה שאמר לו הק' מיום הראשון והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה:<br>
'''(יח). '''<קטע התחלה=יח/>'''וימודו בבתים:''' וימודו מן מדד, מן סבב ויסובו:<br>
<br>
<br><קטע סוף=יח/>
'''(כג). ויאמר אליהם הוא אשר דבר ה':''' מיום הראשון ואני לא הגדתי לכם, ומשה נתכוון שיהיו תמיהים כשימצאו משנה להודיע להם עתה כבודו של יום השבת:<br>
 
'''(כב). '''<קטע התחלה=כב/>'''ויגידו למשה:''' מה שמצאו משנה ואם יותירו ממנו עד מחר, ומשה לא הגיד להם עד עתה מה שאמר לו הק' מיום הראשון והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה:<br>
<br><קטע סוף=כב/>
 
'''(כג). '''<קטע התחלה=כג/>'''ויאמר אליהם הוא אשר דבר ה':''' מיום הראשון ואני לא הגדתי לכם, ומשה נתכוון שיהיו תמיהים כשימצאו משנה להודיע להם עתה כבודו של יום השבת:<br>
'''אפו:''' אפו היה לו לומר בחטף פתח קטן כמו מן אכל אכל, מן אמר אמר, מן אפה אפה לשון ציווי, אלא בשביל שאינו מחובר לאחוריו אלא מנוגן ברביע שהוא מניגוני המלכים לכן ננקד בצרי, ולא מצאתי דוגמתו אלא הבו אהבו הבו קלון מגיניה בתרי עשר:<br>
<br><קטע סוף=כג/>
<br>
 
'''(כד). '''<קטע התחלה=כד/>'''ולא הבאיש:''' ואפילו רימה שרגילה לבא מהרה לא היתה בו:<br>
<br>
<br><קטע סוף=כד/>
'''(כו). לא יהיה בו:''' המן:<br>
 
<br>
'''(לכו). וישבתו העם'''<קטע מכאן ואילך התחלה=כו/>'''ביוםלא השביעייהיה בו:''' המן:<br>
<br><קטע סוף=כו/>
<br>
 
'''(לא). וטעמו כצפיחית בדבש:''' ולהלן הוא אומר והיה טעמו כטעם לשד השמן, פירשו רבותינו כדבש לתינוקות שמן לזקנים, ואני אומר לפי פשוטו וטעמו כשאוכלין אותו כמות שהוא בלא טחינה הרי הוא כצפיחית בדבש, כמו האגוזים קודם טחינה וכתישה מתוקין הם, אבל להלן כתוב וטחנו ברחים או דכה במדוכה לפיכך והיה טעמו לשמנונית כמו האגוזים שנעשים שמן לאחר כתישה וכן הזתים, ולפיכך כתב כאן וטעמו, ושם כתב והיה טעמו שמתחלף טעם המתיקות ונעשה טעם שמן:<br>
'''(ל). '''<קטע התחלה=ל/>'''וישבתו העם''' מכאן ואילך '''ביום השביעי:'''<br>
<br><קטע סוף=ל/>
 
'''(לא). '''<קטע התחלה=לא/>'''וטעמו כצפיחית בדבש:''' ולהלן הוא אומר והיה טעמו כטעם לשד השמן, פירשו רבותינו כדבש לתינוקות שמן לזקנים, ואני אומר לפי פשוטו וטעמו כשאוכלין אותו כמות שהוא בלא טחינה הרי הוא כצפיחית בדבש, כמו האגוזים קודם טחינה וכתישה מתוקין הם, אבל להלן כתוב וטחנו ברחים או דכה במדוכה לפיכך והיה טעמו לשמנונית כמו האגוזים שנעשים שמן לאחר כתישה וכן הזתים, ולפיכך כתב כאן וטעמו, ושם כתב והיה טעמו שמתחלף טעם המתיקות ונעשה טעם שמן:<br>
'''כצפיחית:''' איו לו חבר, אבל צפחת מים כלי הוא:<br>
'''גד:''' מין קטנית הוא עגול כזרע גד:<br>
'''לבן:''' כעין הבדולח כדכתיב להלן ועינו כעין הבדולח, אבל זרע גד אינו לבן:<br>
<br><קטע סוף=לא/>
<br>
 
'''(לג). '''<קטע התחלה=לג/>'''ויאמר משה אל אהרן:''' לאחר שהוקם את המשכן בשנה שנייה שהיה שם ארון העדות קח צנצנת אחת וגו':<br>
<br>
<br><קטע סוף=לג/>
'''(לד). לפני העדות:''' הארון:<br>
 
<br>
'''(לד). '''<קטע התחלה=לד/>'''לפני העדות:''' הארון:<br>
'''(לה). אל קצה ארץ כנען:''' כדכתיב ביהושוע וישבת המן ממחרת:
<br><קטע סוף=לד/>
 
'''(לה). '''<קטע התחלה=לה/>'''אל קצה ארץ כנען:''' כדכתיב ביהושוע וישבת המן ממחרת:
<קטע סוף=לה/>