רש"ש על המשנה/מעשר שני/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
הוספת תגי קטע
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
 
מ (הוספת תגי קטע)
 
{{רש"ש על המשנה}}
== א ==
<קטע התחלה=א/>
'''בתוי"ט ד"ה הנלקט כו' וכ"כ הר"ש וכתב עוד ולא שייך ברירה כו' הואיל וא"ח החילול עד שיתלקט. '''תמה אנכי על הש"א בתשו' צ"ג שהרבה לדבר בזה דבכה"ג ל"ש ברירה ולא זכר השר מדברי ר"ש הללו:
 
<קטע סוף=א/>
== ב ==
<קטע התחלה=ב/>
'''בתוי"ט ד"ה משחרב ביהמ"ק היה התנאי הזה. '''ק"ק דהיתה התקנה הל"ל. ול"נ דלת"ק התקינו שיהא דוקא נפדה מפני שרבו הפירות ואין קונה כמ"ש התוי"ט (אך נ"ל דלא כטעמיה) שתלה הדבר בפלוגתת ר"י וחכמים דסוף פרק הזהב אלא כדי שלא תהא מכשילן לע"ל וכעובדא דר"ה בתענית (כ' ב') ע"ש אבל לר"י מה לנו לתקנת אויבינו וע"כ לא היה אלא ביטול ועקירת תקנה ראשונה. וכ"מ להדיא בר"ה דא"ל כבר נמנו כו' והתירוה (דאתיא כר"י כמש"כ התוי"ט) וע"ש בפירש"י רק שהתנו כשיבנה תוחזר התקנה ראשונה. ודע שמש"כ התוי"ט דאולי לא יהיה אז גדולים מזה הב"ד כי בנין בהמ"ק קודם כו' לתה"מ סתירה לזה מיומא (ה' ב') לע"ל נמי לכשיבא אהרן ובניו ומשה עמהם ע"ש. אמנם במ"ע בחלק א"ב פמ"ג ראיתי שכתב בשם מדרש הנעלם פ' תולדות וז"ל בקיצור בנין בהמ"ק קודם לקיבוץ גליות וק"ג קודם לתה"מ מ' שנה:
 
<קטע סוף=ב/>
== ג ==
<קטע התחלה=ג/>
'''בשנו"א מביא ירוש' '''תני רשבנ"א א' שביעית וא' שאר ש"ש בש"א אין לו כו' תני ר' אומר בד"א בשביעית אבל בשש"ש בש"א יש לו כו' וסיים השנו"א וסתם מתניתין כרשב"ג. ובהגהת ר"ה כ"ץ כ"ע מדסתמה ולא חלקה כו'. וז"א דהא עלה גופה קאמר רבי בד"א כו'. אבל פשוט דכוונתו לדייק מפלוגתא הב' דפרט ועוללות דבשביעית ליתנייהו כיון דכולי הפקר (ועמש"כ בב"ק (ס"ט) בתד"ה והצנועין) וע"כ קאי אשש"ש וש"מ דב"ש לא ילפי כלל ממעשר:
 
<קטע סוף=ג/>
== ה ==
<קטע התחלה=ה/>
'''ואם כו' מופקר אין לו אלא שכר לקיטה. '''ובפי' הרמב"ם . ובשמיטה כ"א מלקט לעצמו. ונדחק התוי"ט בטעמו. ול"נ דבשביעית ממ"נ אם שכר הלקיטה הוא פחות משווי הפירות מי פתי יסור הנה ללקט בשכר הלא טוב לו יותר ללקט וצ"ע. ואם השכר יותר מי פתי ישכור פועל. משא"כ בהפקר יכול להיות שיזכה בשדה וכל המחובר בה (ולפ"ז יהיה סתירה מכאן למש"כ בר"ה (ט') בתד"ה וקציר) או כמש"כ הר"ש משום דתחלתו היה עומד לפחות שכר לקיטה:
 
 
<קטע סוף=ה/>
== ט ==
<קטע התחלה=ט/>
'''אר"ג עישור שאני עתיד למוד כו'. '''לכאורה קשה התנן בפ"ד דתרומות מ"ו והשוקל משובח משלשתן ואיך לא קיים ר"ג מדה המשובחת וראיתי ברמב"ם בפ"ג מה"ת הי"א שכתב דבר שדרכו למדוד מודד כו' ע"ש (והכ"מ לא הראה מקורו) ולפ"ז י"ל דעובדיה הוה בדבר שדרכו למדוד. ועי' בביצה (י"ג ב') דפריך הגמרא מחשב הא מדידה בעי. והעקר נ"ל דע"כ ל"א דשוקל משובח מהמודד אלא בפירות גסין (דומיא דכלכלה דאיירי ביה דשם דסתמה לתאנים וכפי' השנו"א בפ"א דמעשרות מ"ה) דיש חללים ביניהם וגם א"א למחוק המדה. אבל בתבואה ודומיה המדה יפה בה כמו המשקל:
'''[שם בתוי"ט סוף ד"ה עשור כו' תוס' דב"ב דף פ"א. '''נ"ב לא נמצא שם. ובל"ס ט"ס וצ"ל מציעא דף י"א ע"ב ד"ה נתון ליהושע. שכן איתא שם בתוס'. אבל חידוש שלא הביא מתוס' קדושין כ"ז ע"א שהאריכו יותר (ולא מפי' הר"ש כאן) ובד"ה הקודם לזה הביא מתוס' דקדושין וצ"ע. - מהגרמ"ש]:
'''בתור"ע אות כ"א הביא בשם מהרי"ט בתשו' סי' פ"ג דאם הקרקע לא היתה רק מושכרת להמקנה לא יכול להקנות אגבה. '''ותמה עליו דהא לר"י לא הוה רק מושכר ואפ"ה הקנה לראב"ע אגבה. ועיינתי במהרי"ט וראיתי שהביא מקודם ראיה מעובדא דמדוני דע"י שכירות קרקע לא יוכל להקנות דאטו לא ה"ל להשיג מקום לכה"פ בשכירות ואח"כ הביא מעובדא דר"ג דמוכח דמהני ותירץ שם אך לשונו בתירוצו אינו מבורר. ונראה שכיון לחלק דש"ה דהיו מונחין בתוכה ובזה היו מיושבים דברי רמ"א בסי' ר"ב מהצ"ע דהש"ך סק"ב. אך ק"ק לפ"ז איך רצתה הגמ' לפשוט מהך עובדא דבעינן צבורין בתוכה וי"ל דדייק מהא דלא הקנה להם קניה מוחלטת מקום אחר. שוב התבוננתי כוונה אחרת במהרי"ט והוא דמחלק דשאני הך עובדא דר"ג כיון דכבר זכתה רחמנא מת"כ ולויה להם קיל טפי להקנות אותם אף ע"י שכירות קרקע. אך לפ"ז יקשה איך פשיט הש"ס מהך עובדא דשדה במכר ומטלטלין במתנה מהנו:
 
<קטע סוף=ט/>
== י ==
<קטע התחלה=י/>
'''מן הבית זו חלה. '''נראה משום דאשכחן בה לשון בית. וראשית עריסותיכם וגו' להניח ברכה אל ביתך (יחזקאל מ"ד) נ"ל הא דדריש מה"ב המוקדם בפסוק לאחרונה הוא משום דזה ודאי דדין חלה כתרומה לענין זה שא"צ לבערם מה"ע דתרומה קריא רחמנא. לכן סמכה לדרשה דוגם נתתי כו' להורות דדינא כוותייהו:
'''משנה [יא בתוי"ט ד"ה מלברכך כו' ואיך תסכים עם זה הפירוש כו'. '''נ"ב כן השיג הרש"א בחא"ג שם בברכות על הרא"ם. - מהגרמ"ש]:
 
 
<קטע סוף=י/>
== יב ==
<קטע התחלה=יב/>
'''הבאתיו לבית הבחירה. '''לכאורה לא מצינו דמצוה להביאו לביהמ"ק. מצותו אינה רק לפנים מן החומה. וכן קשה הא דבפ"ב דבכורים מ"ד דלא חשיב הא דבכורים טעונין הבאה לעזרה משא"כ במעשר. ועי' מכות (י"ט) דבהמבואר שם י"ל קצת:
'''בסוף מכילתין. '''ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי. פי' המפרשים בזה דחוק ול"נ דר"ל דעד ימיו כ"א שלקח תבואה מע"ה היה צריך שאלת חכם איך יתנהג בהפרשתה אבל הוא תיקן תקנה קבועה ודרשה ברבים. ומעתה נודע לכל דיניו בפרטיו:
<קטע סוף=יב/>
196,230

עריכות