ספורנו/שמות/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
 
שורה 1:
{{ספורנו|שמות}}
== ב ==
<קטע התחלה=ב/>
{{צ|כי טוב הוא}} יפה, כמו כי טובות הנה ראתהו יפה יותר ממה שהיה מורגל וחשבה שזה היה לתכלית מכוון מאת יוצרו, כי אמנם יופי התבנית יורה על טוב מזג החומר ושלמות הכח המצייר:
 
<קטע סוף=ב/>
== ג ==
<קטע התחלה=ג/>
{{צ|ותשם בסוף}} מקום שלא יראו אותה עוברי דרך כשהיתה מניחה שם את התיבה, ועם זה בחרה במקום הסוף, להפוך גזרת השלכתו ביאור לעמידתו בסוף על שפת היאור:
 
<קטע סוף=ג/>
== ד ==
<קטע התחלה=ד/>
{{צ|לדעה מה יעשה לו}} שחשבה שיקחהו איזה מצרי כשאר אסופי, כי רבים אסופים היו במצרים בלי ספק, כי מלאה הארץ זמה, כמו שהעיד הנביא באמרו וזרמת סוסים זרמתם:
 
<קטע סוף=ד/>
== ה ==
<קטע התחלה=ה/>
{{צ|לרחוץ על היאור}} בחדר של מלך שהיה סמוך ליאור ומביט בו. כי אמנם כבודה בת מלך פנימה בלי ספק לא יצאה אל היאור:
{{צ| ונערותיה הולכות}} לכן לא שלחה אחת מהן שלא היו אז שם עמה:
{{צ| ותשלח את אמתה}} האמה המשרתת אותה אז לרחוץ. וכל זה ברצון אלהי שלא תשלח אחת מהנערות החשובות ותסמוך עליה, ואולי תבחר להשליכו אל היאור:
 
<קטע סוף=ה/>
== ו ==
<קטע התחלה=ו/>
{{צ|ותפתח ותראהו}} ותרא אותו כי טוב הוא ויפה מאד:
{{צ| את הילד והנה נער בוכה}} וראתה שעם היותו ילד היה נער בוכה, וזה כי הולד מעת הולדו עד היותו שלם בגידול יקרא ילד, כענין הילדים אשר גדלו אתו האמור ברחבעם וכן ילדים אשר אין בהם כל מום האמור בדניאל וחבריו ומעת היותו מתנער ומתנועע בתנועות בלתי שלימות להשיג תכלית יקרא נער. ומזה יקרא כל משרת נער, כי אמנם רב תנועותיו בלתי שלמות כפי הצריך להשיג התכלית המכוון מאדוניו. אמר, אם כן, שראתה שעם היותו ילד נולד מקרוב הנה היה נער בוכה, מתנער בתנועה נפלאה בבן גילו:
שורה 20 ⟵ 29:
{{צ| ותאמר מילדי העברים זה}} אין זה אסופי נולד מזנות, באופן שיהיה מוכן לבגוד, כאמרו ילדי פשע, זרע שקר:
 
<קטע סוף=ו/>
== ז ==
<קטע התחלה=ז/>
{{צ|מינקת מן העבריות}} שיהיה החלב יותר נאות למזגו:
{{צ| ותיניק}} לך. לעמוד לפניך, מאחר שלפי יופיו והכנותיו לפני מלכים יתיצב:
 
<קטע סוף=ז/>
== י ==
<קטע התחלה=י/>
{{צ|ותקרא שמו משה}} ממלט ומושה את אחרים מצרה:
{{צ| ותאמר כי מן המים משיתיהו}} הטעם שקראתיו משה להורות שימלט את אחרים הוא, כי אמנם משיתיהו מן המים אחר שהיה מוטל בתוכם, וזה לא היה כי אם בגזירת עירין כדי שימלט הוא את אחרים:
 
<קטע סוף=י/>
== יא ==
<קטע התחלה=יא/>
{{צ|וירא בסבלותם}} נתן לבו לראות כעוני אחיו:
וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ומצד האחוה התעורר להנקם:
 
<קטע סוף=יא/>
== יג ==
<קטע התחלה=יג/>
{{צ|ויאמר לרשע}} מפני היות כל אחד מהם אחיו לא התעורר להנקם, אבל הוכיח במישור:
 
<קטע סוף=יג/>
== יד ==
<קטע התחלה=יד/>
{{צ|הלהרגני אתה אומר}} אתה מעורר מדנים להרגני:
{{צ| ויירא משה}} ובכן נשמר לנפשו וברח:
{{צ| ויאמר אכן נודע הדבר}} כשאמר זה המוסר את דבריו אלה בפני רבים, ולכן לא הרג את המוסר מבלי אין תועלת בהריגתו אחר שכבר מסר:
 
<קטע סוף=יד/>
== טו ==
<קטע התחלה=טו/>
{{צ|וישב בארץ מדין}} בחר לשבת איזה זמן בארץ מדין:
{{צ| וישב על הבאר}} ובעברו בארץ קרה לו שישב סמוך לאיזה באר, כמו ויפגע במקום באיזה מקום, כמבואר למעלה:
 
<קטע סוף=טו/>
== יז ==
<קטע התחלה=יז/>
{{צ|ויקם משה ויושיען}} בהיות שני בעלי הריב נכרים לא התעורר להנקם, גם. לא הקפיד לישר ארחותם בתוכחות מוסר, רק קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהם:
 
<קטע סוף=יז/>
== כ ==
<קטע התחלה=כ/>
{{צ|למה זה עזבתן}} מאחר שהוא אורח ואיש חסד, היה לכן לגמול עמו חסד הכנסת אורחים:
 
<קטע סוף=כ/>
== כא ==
<קטע התחלה=כא/>
{{צ|לשבת את האיש}} לרעות את צאנו, כמו שבה עמדי:
 
<קטע סוף=כא/>
== כב ==
<קטע התחלה=כב/>
{{צ|גר הייתי בארץ נכריה}} גר בארץ שאינה ארץ מולדתי:
 
<קטע סוף=כב/>
== כג ==
<קטע התחלה=כג/>
{{צ|בימים הרבים ההם}} מיום שברח משה ממצרים בילדותו עד שנולד גרשם שהיה משה אז קרוב לבן שמונים שנה, שהרי אליעזר נולד בדרך בלכתו בשליחות האל יתברך למצרים, ואז. היה בן שמונים שנה:
{{צ| וימת מלך מצרים}} אותו המלך שהיה רודף את משה, ולכן קרא שם בנו אחר כך אליעזר, כי אז ידע היותו נמלט ונצול מחרב פרעה:
שורה 62 ⟵ 93:
{{צ| ותעל}} שועתם אל האלהים מן העבודה. לא בשביל תשובתם ותפלתם, אבל כמקנא על אכזריות המעבידים, כאמרו וגם ראיתי את הלחץ:
 
<קטע סוף=כג/>
== כד ==
<קטע התחלה=כד/>
{{צ|וישמע אלהים את נאקתם}} ותפלת קצתם שהתפללו אז מצדיקי הדור, כאמרו ונצעק אל ה', וישמע קולנו:
{{צ| ויזכור אלהים את בריתו}} שאמר והקימותי את בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך וזה יעשה בכל קראנו אליו כמו שהעיד אחר כך באמרו וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וכו' ואזכור את בריתי:
 
<קטע סוף=כד/>
== כה ==
<קטע התחלה=כה/>
{{צ|וירא אלהים את בני ישראל}} השגיח עליהם ולא הסתיר עוד פניו מהם, כענין כי ראיתי את עני עמי, כי באה צעקתו אלי כמו שהעיד אחר כך באמרו ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים:
{{צ| וידע אלהים}} ידע נגעי לבבם ושהיתה תפלתם וצעקתם בכל לב, כמו שספר ' אחר כך באמרו כי ידעתי את מכאוביו על הפך ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו:
<קטע סוף=כה/>