ספורנו/במדבר/כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
 
שורה 1:
{{ספורנו|במדבר}}
== א ==
<קטע התחלה=א/>
{{צ|וישב ממנו}} ולא המית איש:
 
<קטע סוף=א/>
== ג ==
<קטע התחלה=ג/>
{{צ|ויחרם אתהם ואת עריהם}} נדרו אז לעשותם חרם בהכנסם לארץ וכן עשו כמבואר בתחלת ספר שופטים:
 
<קטע סוף=ג/>
== ח ==
<קטע התחלה=ח/>
{{צ|עשה לך שרף}} שיהיה הנחש מחומר מורה שרפה כדי שיכוונו על שרפתו בהבל פיו אשר כמוהו היה עונם ופורענותם ויחזרו בתשובה:
 
<קטע סוף=ח/>
== ט ==
<קטע התחלה=ט/>
{{צ|נחש נחשת}} אחר שהבין כונת קונו הסכים לעשותו של נחשת ולא של זהב כדי שיזכיר להם עונם מצד מראה החומר ושמו ותבניתו שעשו מעשה הנחש בהבל פיהם בדברם נגד ה' ונגד פעלו ונגד עבדו:
 
<קטע סוף=ט/>
== יג ==
<קטע התחלה=יג/>
{{צ|מעבר ארנון}} היוצא. באותו חלק ארנון ומדבר היוצא:
{{צ| כי ארנון גבול מואב}} כי לא היה גבול מואב אלא באותו החלק אשר בינו ובין האמורי ובחלק שנכנסו לא היה למואב נגדו שום גבול:
 
<קטע סוף=יג/>
== יד ==
<קטע התחלה=יד/>
{{צ|בספר מלחמות ה' את והב בסופה}} יסופר לה' לדור עם שאר מלחמותיו את והב בסופה:
{{צ| ואת הנחלים ארנון}} הנה אותו החלק מארנון אשר עברו בו ישראל כשלום ולא התקומם סיחון אז את והב נתן להם בסופה ואת הנחלים שהעמיד האל יתברך אז רוח סערה ומשפך נחלים רבים שמנעו את סיחון מלבוא להתקומם:
 
<קטע סוף=יד/>
== טו ==
<קטע התחלה=טו/>
{{צ|ואשד הנחלים}} נאמר כמו כן באותו הספר ענין משפך אותם הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב. הגיע עד העיר הנקראת ער שהיו ישראל נגדה. מכל מקום לא התפשט אל המקום אשר עמדו שם ישראל אבל נשען ונדחק אל גבול מואב:
 
<קטע סוף=טו/>
== טז ==
<קטע התחלה=טז/>
{{צ|ומשם בארה}} ומשם היה נוטה אותו המשפך של נחלים אל מקום הבאר אשר אמר ה' אל משה אסוף את העם ונמצא שמקום אותו הבאר שהיה שם לבאר עמוק בלתי עולה היה שפל הרבה יותר מן אותו המקום שהיו שם ישראל בעת השירה ובהיות שאותו הבאר עלה עמם אל עבר ארנון הגכוה אשר משם היו הנחלים נשפכים למטה ראו שהאל יתברך נתן כח באותם המים לעלות ובכן התחילו שירתם ואמרו עלי באר. אמנם מה שספרו ז"ל (ברכות פרק הרואה) ממלחמת האמוריים אז נראה שנרמז באמרו ספר מלחמות ה' ולא באר הכתוב פרטי הנסים מפני כבודם של משה ושל אהרן כי אמנם לא הוצרכו כי אם להראות לישראל מה שהיה ראוי שיודיעו משה ואהרן אם היתה פעולתם במצות האל יתברך בשלמות וזה שידעו שאותם המים שהוציא מן הסלע לא היו מים טבעיים נמשכים בפלא מאיזה מעין או נהר אבל היו בלתי טבעיים שנהפך הסלע לאגם מים ברצון בוראו באופן שלא היה בהם טבע שאר המים שתנועתם נוטה אל המרכז ולכן עלו עמם אל מקום גבוה ממקום מקורם וכל שכן בהעלותם איברי המתים בתנועתם כמו שספרו ז"ל ולזה לא התערב משה רבינו בזאת השירה שהיה ענינה לבאר מה שחסר בפעולתו מרצון בוראו אשר השלימו הוא יתברך כאמרו ויקדש בם שהראה ענין אותם המים שהיה בהם כח הפכי לטבע שאר המים כמו שהתבאר:
 
<קטע סוף=טז/>
== יח ==
<קטע התחלה=יח/>
{{צ|באר חפרוה שרים}} שלא היתה הבאר מלאה כמשפט נובע ממקום גבוה:
{{צ| וממדבר מתנה}} וכזה התבאר שנתן מציאותו מאותו הסלע במדבר:
 
<קטע סוף=יח/>
== יט ==
<קטע התחלה=יט/>
{{צ|וממתנה נחליאל}} ועם זה לא הוסיף ולא חסר בעלותו וברדתו כמו שהיה ראוי כפי טבע המים אם היה נובע ממקום אחר:
 
<קטע סוף=יט/>
== כה ==
<קטע התחלה=כה/>
בכל ערי האמורי בחשבון ובכל בנותיה. שכל הערים שכבש סיחון עם כל שאר ערי מלכותו היו בנות לחשבון שהיתה עיר מלכותו מקדם על דרך ונתתי אותם לך לבנות:
 
<קטע סוף=כה/>
== כו ==
<קטע התחלה=כו/>
כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי הוא. והטעם שאמרנו שכל ערי האמורי הן בנות לחשבון הוא מפני שחשבון היתה עיר מלכות לסיחון מלך האמורי קודם שכבש ערי מואב:
 
<קטע סוף=כו/>
== כז ==
<קטע התחלה=כז/>
{{צ|על כן יאמרו המושלים}} המספרים באור משלים שראו בחלום חזיון כמו שעשה בלעם כאמרו וישא משלו:
{{צ| בואו חשבון}} אתם יושבי ערי מואב בואו חשכון והכנעו לסיחון כי הוא ינצח וימלוך עליכם:
 
<קטע סוף=כז/>
== ל ==
<קטע התחלה=ל/>
{{צ|ונירם אבד}} וניר ומלכות סיחון ואשו ולהבתו שהם שרי צבאותיו יאבד כי אחר שספרו נצחונו של סיחון ספרו כמו כן אבדן מלכותו על ידי ישראל:
 
<קטע סוף=ל/>
== לא ==
<קטע התחלה=לא/>
{{צ|וישב ישראל בארץ האמורי}} ומכל זה שספר התבאר שישראל אז לא ישבו בארץ מואב אבל ישבו בארץ האמורי כמו שבאר יפתח באמרו לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון:
 
<קטע סוף=לא/>
== לב ==
<קטע התחלה=לב/>
{{צ|וילכדו בנותיה}} המרגלים ששלח משה לכדו את בנות יעזר:
{{צ| ויורש}} משה אחר כך הוריש את האמורי אשר ביעזר:
<קטע סוף=לב/>