משנה מעשר שני ג רמבם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
 
(א) <קטע התחלה=הלכה א/><קטע התחלה=רמבם א/>לא יאמר אדם לחברו:
::"העל את הפירות האלו - לירושלים, לחלק",.
:אלא אומר לו:
::"העלם - שנאכלם, ושנשתם, בירושלים".
:אבל -
:אבל :נותנין זה, לזה - מתנות חינם.<קטע סוף=רמבם א/><קטע סוף=הלכה א/>
 
 
(ב) <קטע התחלה=הלכה ב/><קטע התחלה=רמבם ב/>אין לוקחין תרומה - בכסף מעשר,
::מפני שהוא ממעט - את אכילתו.
:רבי שמעון - מתיר.
:אמר להם רבי שמעון:
::אם הקל - בזבחי שלמים,
::שהוא מביאן - לידי פגול, נותר, וטמא,
::לא נקל - בתרומה?
:אמרו לו:
:אמרו לו: אם הקל בזבחי שלמים, שהן מותרין לזרים, נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים?.<קטע סוף=רמבם ב/><קטע סוף=הלכה ב/>
::אם הקל - בזבחי שלמים,
::שהן מותרין - לזרים,
:אמרו לו: אם הקל בזבחי שלמים, שהן מותרין לזרים, נקל בתרומה - שהיא אסורה לזרים?.<קטע סוף=רמבם ב/><קטע סוף=הלכה ב/>
 
 
(ג) <קטע התחלה=הלכה ג/><קטע התחלה=רמבם ג/>מי שהיו לו מעות, בירושלים - וצרך להם,
::ולחברו - פירות,
:אומר לחברו:
::"הרי המעות האלו - מחוללין על פירותיך",.
:נמצא -
::זה אוכל פירותיו - בטהרה,
::והלה עושה צורכו - במעותיו.
:ולא יאמר כן - לעם הארץ,
::אלא - בדמאי.<קטע סוף=רמבם ג/><קטע סוף=הלכה ג/>
 
 
(ד) <קטע התחלה=הלכה ד/><קטע התחלה=רמבם ד/>פירות - בירושלים,
::ומעות - במדינה,
:אומר:
::"הרי המעות ההם, - מחוללין על הפירות האלו".
:מעות - בירושלים ופירות במדינה,
::ופירות - במדינה,
:אומר: "הרי המעות האלו מחוללין על הפירות ההם",
:אומר:
:ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים.<קטע סוף=רמבם ד/><קטע סוף=הלכה ד/>
:אומר: "הרי המעות האלו - מחוללין על הפירות ההם",.
:ובלבד -
:ובלבד :שיעלו הפירות - ויאכלו בירושלים.<קטע סוף=רמבם ד/><קטע סוף=הלכה ד/>
 
 
(ה) <קטע התחלה=הלכה ה/><קטע התחלה=רמבם ה/>מעות - נכנסות לירושלים ויוצאות, ויוצאות.
:ופירות - נכנסין, ואינן יוצאין.
:רבן שמעון בן גמליאל אומר:
::אף הפירות - נכנסין, ויוצאין.<קטע סוף=רמבם ה/><קטע סוף=הלכה ה/>
 
 
(ו) <קטע התחלה=הלכה ו/><קטע התחלה=רמבם ו/>פירות -
:שנגמרה מלאכתן,
::ועברו בתוך ירושלים, -
::יחזור מעשר שני שלהם, - וייאכל בירושלים.
:ושלא נגמרה מלאכתן,
::כסלי ענבים לגת,
::וסלי תאנים למוקצה -
::בית שמאי אומרים:
:::יחזור מעשר שני שלהם, - וייאכל בירושלים.
::בית הלל אומרים:
:::ייפדה, - וייאכל בכל מקום.
::רבי שמעון בן יהודה אומר, משום רבי יוסי:
:::לא נחלקו בית שמאי ובית הלל,
::::על פירות - שלא נגמרה מלאכתן,
::::שייפדה מעשר שני שלהן - וייאכל בכל מקום;.
:::ועל מה נחלקו? -
::::על פירות - שנגמרה מלאכתן;.
:::שבית שמאי אומרים, :
::::יחזור מעשר שני שלהן - וייאכל בירושלים;.
:::ובית הלל אומרים, :
::::ייפדה - וייאכל בכל מקום.
:והדמאי -
::נכנס, ויוצא, - ונפדה.<קטע סוף=רמבם ו/><קטע סוף=הלכה ו/>
 
 
(ז) <קטע התחלה=הלכה ז/><קטע התחלה=רמבם ז/>אילן -
::שהוא עומד בפנים, ונוטה לחוץ,
::או עומד בחוץ, ונוטה לפנים, -
:::מכנגד החומה, ולפנים - כלפנים; .
:::ומכנגד החומה, ולחוץ - כלחוץ.
:בתי הבדים -
::שפתחיהם לפנים, וחללן לחוץ,
::או פתחיהם לחוץ, וחללן לפנים -
:::בית שמאי אומרים:
::::הכל - כלפנים.
:::בית הלל אומרים:
::::מכנגד החומה, ולפנים - כלפנים; .
::::ומכנגד החומה, ולחוץ - כלחוץ.<קטע סוף=רמבם ז/><קטע סוף=הלכה ז/>
 
 
(ח) <קטע התחלה=הלכה ח/><קטע התחלה=רמבם ח/>הלשכות -
:בנויות בקודש, ופתוחות לחול -
::תוכן - חול,
::וגגותיהן - קודש;.
:בנויות בחול, ופתוחות לקודש -
::תוכן - קודש,
::וגגותיהן - חול;.
:בנויות בקודש ובחול,
::ופתוחות לקודש ולחול -
::תוכן, וגגותיהן -
:::מכנגד הקודש, ולקודש - קודש; .
:::ומכנגד החול, ולחול - חול.<קטע סוף=רמבם ח/><קטע סוף=הלכה ח/>
 
 
(ט) <קטע התחלה=הלכה ט/><קטע התחלה=רמבם ט/>מעשר שני - שנכנס לירושלים, ונטמא,
::בין שנטמא - באב הטומאה ,
::בין שנטמא - בוולד הטומאה,
::בין בפנים, בין בחוץ -
:::בית שמאי אומרים:
::::הכל ייפדה - וייאכל בפנים,
::::חוץ ממה שנטמא, באב הטומאה - בחוץ.
:::בית הלל אומרים:
::::הכל ייפדה - וייאכל בחוץ,
::::חוץ ממה שנטמא, בוולד הטומאה - בפנים.<קטע סוף=רמבם ט/><קטע סוף=הלכה ט/>
 
 
(י) <קטע התחלה=הלכה י/><קטע התחלה=רמבם י/>הלקוח בכסף מעשר,
:שנטמא - ייפדה.
:רבי יהודה אומר: ייקבר.
:אמרו לו לרבי יהודה:
::מה אם מעשר שני עצמו - שנטמא,
:::הרי הוא נפדה,
::הלקוח בכסף מעשר - שנטמא,
:::אינו דין שייפדה?
:אמר להם:
:אמר להם: לא, אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה, טהור בריחוק מקום, תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה, טהור בריחוק מקום?.<קטע סוף=רמבם י/><קטע סוף=הלכה י/>
::לא,
::אם אמרתם במעשר שני עצמו - שכן הוא נפדה,
:::טהור - בריחוק מקום,
::תאמרו בלקוח בכסף מעשר - שאינו נפדה,
:::טהור - בריחוק מקום?.<קטע סוף=רמבם י/><קטע סוף=הלכה י/>
 
 
(יא) <קטע התחלה=הלכה יא/><קטע התחלה=רמבם יא/>צבי -
:שלקחו בכסף מעשר, ומת -
::ייקבר - על יד עורו.
::רבי שמעון אומר:
:::ייפדה.
:לקחו חי, ושחטו, ונטמא -
::ייפדה.
::רבי יוסי אומר:
:::ייקבר.
:לקחו שחוט, ונטמא -
::הרי הוא כפירות.<קטע סוף=רמבם יא/><קטע סוף=הלכה יא/>
 
 
(יב) <קטע התחלה=הלכה יב/><קטע התחלה=רמבם יב/>המשאיל קנקניו, למעשר שני -
:אף על פי שגפן, - לא קנה מעשר.
:זלף לתוכן סתם, -
::עד שלא גפן - לא קנה מעשר; .
::ומשגפן - קנה מעשר.
::עד שלא גפן - עולות באחת ומאה; .
::ומשגפן - מקדשות כל שהן.
::עד שלא גפן - תורם מאחת, על הכל; .
::ומשגפן - תורם מכל אחת, ואחת.<קטע סוף=רמבם יב/><קטע סוף=הלכה יב/>
 
 
(יג) <קטע התחלה=הלכה יג/><קטע התחלה=רמבם יג/>בית שמאי אומרים:
::מפתח, - ומערה לגת.
:בית הלל אומרים:
::מפתח, - ואינו צריך לערות.
::במה דברים אמורים?
:::במקום - שדרכן להימכר סתומות,.
::אבל -
:אבל ::במקום, שדרכן להימכר פתוחות - לא יצא הקנקן לחולין;
:אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכור במידה - יצא קנקן לחולין.
::::לא יצא הקנקן - לחולין.
:רבי שמעון אומר: אף האומר לחברו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין.<קטע סוף=רמבם יג/><קטע סוף=הלכה יג/>
::אבל -
:אבל ::אם רצה להחמיר על עצמו, למכור במידה - יצא קנקן לחולין.
::::יצא קנקן - לחולין.
:רבי שמעון אומר:
::אף האומר לחברו:
:::"חבית זו אני מוכר לך - חוץ מקנקנה" -
:רבי שמעון אומר: אף האומר לחברו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה ::יצא קנקן - לחולין.<קטע סוף=רמבם יג/><קטע סוף=הלכה יג/>