שיטה מקובצת על הש"ס/בבא מציעא/פרק ב/דף ל: הבדלים בין גרסאות בדף

{{תוכן עניינים שטוח|}}

{{המרת או.סי.אר}}

 

{{דה מפרש|אדומה בסוטה בגזרה שוה דעול עול}} ולא גרסינן הא לא דמיא אלא לסיפא אלא הכי גרסינן הא לא דמיא אלא להא. ואחרים פירשוה בפרה אדומה ובודאי בתוספתא גבי פרה אדומה מיתניא וההיא דשכן עליה עוף סיפא דההיא היא והכי גרסינן הא לא דמיא אלא לסיפא ודמייתי עלה הא דרב פפא משום דפרה ועגלה ערופה למדוה זו מזה כדאמרן. הרשב"א.

וזה לשון תוספות שאנץ: או שהיתה שלו מרובה משל חברו בשיש שם בית דין בפני מי יתנה איירי דאם אין שם בית דין אפילו שלו מעוטה שלו קודם כדתנן לקמן גבי היה בטל מסלע. אבל בשלו מרובה אין מועיל שם תנאי ושלו קודם. ואם שלו שוה לשל חברו של חברו קודם שמרויח לענין טירחא ולכושרא דחיותא כדאמרינן לקמן בהשוכר את הפועלים. עד כאן.

 

{{דה מפרש|הכישה נתחייב בה}} פירש רש"י דכיון שהתחיל בהשבה נתחייב לעשות השבה מעלייתא. ולא דק בה מרן דאם כן אפילו בכל אבידה שאינה בעלי חיים נמי ואינו אלא בבעלי חיים דוקא ומשום דאנקטה נגרי ברייתא כדאיתא בפרק הספינה. ודוקא כשהיתה במקום שאינו משתמר וכל שכן כשהיתה במקום המשתמר והכישה ולא הוציאה משם לא נתחייב בה דלא עבד ולא מידי. הריטב"א ז"ל.