חידושי הרמב"ן על הש"ס/מגילה/פרק א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מפרשים למסכת מגילה|חידושי הרמב"ן|א}} {{תוכן עניינים שטוח}} {{המרת או.סי.אר 2}} ===מגילה ב א|דף..."
 
ShalomOrobot (שיחה | תרומות)
מ הוספת תגי קטע
שורה 4:
 
===[[מגילה ב א|דף ב עמוד א]]===
<קטע התחלה=ב א/>
 
מה ששנינו '''כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר כפרים ועיירות גדולות בארבעה עשר. ''' אני תמה מאד, מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם לעשות ישראל אגודות במצוה הזו ואע"ג דליכא הכא משום לא תתגודדו דהו"ל שני בתי דינים בשתי עיירות כדאיתא בפ"ק דיומא מ"מ לכתחלה למה חלקום לשתי כתות, ועוד היכן מצינו בתורה מצות חלוקה בכך והתורה אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ושמא י"ל לפי שנעשה הנס בשושן בי"ד ונוח שלהן היה בחמשה עשר קבעו לחמשה עשר יום ביום שהתחילו בו ולפי שעיקר הנס היה בשושן קבעו עמהן מקומות הנכבדין דהיינו כרכין המוקפין ושאר כל עיירו' שהיה הנס שלהן בי"ג ונוח שלהן בי"ד קבעוהו ביום שלהן שהתחילו כדרך שאירע להם כך קבעו אותם, ואין טעם זה מתוק וטוב בעיני לפי שהיה עיקר הנס לשושן עצמו ביום י"ג והנה ראוי שיהיה להם י"ד יו"ט עם כל ישראל אע"פ שעשו בשנת הנס יו"ט בט"ו או שיהיה לשושן יו"ט בי"ד וט"ו הואיל ונעשה בהם נס.
שורה 43 ⟵ 44:
אבל בירושלמי מצאתי תני כרך שאין בו עשרה בטלנין תקנתו קלקלתו ונעשית כעיר. וזו ראיה שדין מוקפין שאין בהם עשרה בטלנין כדין עיירות ומקדימין שלא כדברי פלפול רבותינו הצרפתים ז"ל. וכן נלמוד מכאן שזמנן בי"ד כעיר דלאו משמע דנעשית כעיר שאין בה עשרה להקדים כלבד קאמר דהוה ליה למימר בכפר אלא בעיר לגמרי קאמר ותקנתו היא כשקורא בי"ד שהוא עיקר הנם והכל קורין בו. אבל מדברי הר"מ במז"ל נראה שהכרבין המוקפין חומה שאין בהם עשרה בטלנים זמנן ט"ו והוא גורס בירובלווי כפר שאין בו עשרה כלו' עשרה בטלנים תקנתו קלקלתו. ואינו נכון בסוגיא שם, וגרסת ר"ח ז"ל כך היא – כרך, וכן דעת הגאונים ז"ל דכל שאין בו עשרה בטלנים בין מוקף בין עיר' קורין בי"ד, וכן עיקר.
 
<קטע סוף=ב א/>
===[[מגילה י ב|דף י עמוד ב]]===
<קטע התחלה=י ב/>
 
ודאתא עלה בהא דאמרינן '''חדא מינייהו ר"א בר' יוסי אמרה דתניא ר"א בר' יוסי אומר אשר לא חומה וכו'. ''' קשיא לי מה ענין זה לזה לקדושה ראשונה אם קדשה לעתיד לבוא. לעולם אימא לך ר"א בר' יוסי נמי לא קדשה אלא שדרש מן המקרא הזה שאין חומה מעכבת וכל זגין שנוהגת קדושה זו באותן שהחומה שלהן. קיימת נוהגת נמי באותן שנפלה חומתן אבל משבטלה האויץ כשגלו ממנה ונעשית של כל העמים הרי היא כחוצה לארץ ' לכל חובת קרקע ובטל כולן בין שחומתן קיימת או שאינה קיימת.
שורה 49 ⟵ 52:
ונראה לי דהא דר"א בר' יוסי ודאי לא שייכא כלל בפלוגתא דקדשה לעתיד לבוא אלא הכי קאמרינן חדא מינייהו ר"א ברבי יוסי אמרה דשמעינן ליה דמיירי בדין בתי ערי חומה ובזמן קדושה שלהן ואיירי נמי בהו לענין קדושת הארץ וחדא מהנך ברייתות דידיה היא ולא מסיימא לן כלל אי קמייתא אי בתרייתא והיינו לישנא דקאמרינן חדא מינייהו. וחלו לפי פירוש רש"י ז"ל ובעלי הפירושים כולם ז"ל הוה לן למימר הך בתרייתא ר"א בר' יוסי אמרה.
 
<קטע סוף=י ב/>
===[[מגילה יא ב|דף יא עמוד ב]]===
<קטע התחלה=יא ב/>
 
הא דאמרינן באגדה '''בלשאצר מנה וטעה אנא מנינא ולא טעינא. ''' ואמרינן נמי באחשורוש כיון דחזא דמלו שבעין ולא איפרוק אמר השתא ודאי תו לא מיפרק', אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו, בא שטן וריקד ביניהם והרג את ושתי, קשה עלי זה הענין כיון שראה אחשורוש דבלשאצר טעה ונענש בידוע ודאי שהן עתידין להגאל ונבואה של ירמיה ששמע עליה נבואת אמת היא, וכיון שכן היאך הוא סומך על שום חשבון ודאי עתידה דבר ליגע ויענש. ועוד קשה לי האיך אמר כיון דמלו שבעין ולא אפרוק והלא כבר עלו ברשיון כורש כל הקהל כאחד ארבע רבוא ונתיישבו בערי יהודה ושוב לא עלו בבנין הבית אלא מועטי' עם עזרא במצות דריוש הפרסי בנו של אחשורוש ואסתר. ועוד היכי אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו והלא בימי כורש כבר העלו אותם כדכתיב והמלך כורש הוציא את כלי בית ה' אשר הוציא נ"נ מירושלם ויתנם בבית אלהיו ויוציאם כורש מלך פרס ע"י מתרדת הגזבר ויספרם לששבאצר הנשיא ליהודה וכתיב הכל העלה ששבאצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם.
שורה 58 ⟵ 63:
 
ושמא זהו מה שצוה ארתחשסתא לעזרא ומניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם ולא היו לו כלים הללו נדבה ולפיכך כתיב בהן אתם קדש לה' והכלים קודש וגומר ובאלו הכלים הנותרים בהם שנשתמש אחשורור והשטן רקד ביניהם שצמח להרוג ושתי כדי שתבא גאולה לישראל ע"י אסתר.
<קטע סוף=יא ב/>