חידושי הריטב"א על הש"ס/תענית/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{המרת או.סי.אר}}

{{כו|פרק שני - סדר תעניות}}

{{דה מפרש|סדר תעניות כיצד מביאין את התיבה וכו'}} פרי' בש"ס במתני' בסד' תעניות אחרונות וכדאי' במתני' לקמן:

 

 

 

'''גרס' רבי' אלפסי ז"ל וכן הוא במשניות מדוייקות ובספרים ישינים מעשה בימי רבי חלפת' בצפורי ובימי רבי חנינא בן תרדיון שעבר א' לפני התיבה ואמר כל הברכות כלן וענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם אבינו כו' הריעו בני אהרן הריעו מי שענה את אבותינו. וכן בכל ברכה וברכה וכשבא דבר לפני חכמים אמרו לא היו נוהגים כן אלא בשערי מזרח ובה' הבית''' ובפי' טענתם של רבי חלפתא ורבי חנינא נתחבטו הראשונים ז"ל יש מרבותי' ז"ל בעלי התוספות שפירש שטעותם שהיו תוקעי' על סדר הברכות ואמרו חכמים שבגבולים אומרי' הברכות בלא התרעות ומה שאמרו בר"ה שיש חצוצרות בגבולים בתעניות זהו שתוקעים בחצוצרות אחר שמשלימין כל הכ"ד ברכות וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שאין התרעות על סדר הברכות בגבולין אלא אחר שגמרו כל התפלה ויש מסייעי' פי' זה לפי שבמשנתינו לא הזכירו שום התרעה בסדר הברכו' וזה אינו נכון כלל שהרי בברייתא פירש התרעות על סדר ברכות בגבולין ואחר כך פירש אותן שבמקדש ולא חלקו ביניהם אלא בחותם הברכות ועניית אמן כי בגבולין חותמי' כדרכן ועוני' אחריה' אמן במקדש חותמים ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם גואל ישראל וכן בכלם ועונים אחריהם במקומן אמן בשכמ"לו. ומה שלא הזכיר התנא במשנה תרועות על סדר ברכות לפי שהתנא מקצר וסמך על מה ששנה בשלהי פרקא דלעיל שבאלו מתריעין ומאי דלא פריש במתני' פריש בברייתא.

 

 

 

'''גמ' הא דאמרי' למה מתכסי' בשקין ולמה יוצאין לבית הקברות''' לא מצינו ז' בשום מקום שאמר זה לא במשנה ולא בברייתא אלא שהם היו נוהגים כן וכבר כתבנו בפ"ק דר"ה כיוצא בו שהוא שאלה על המנהג ודבר פשוט הוא שאין יציאתם לבית הקברות להתפלל שם שאסור להתפלל בבית הקברות משום לועג לרש וכל שכן שאסור בקברי עובדי כוכבים ומזלות וברחוב הוא דמתפללין כדאי' במגלה בפרק בני העיר אלא להכניע לבם שהם חשובים כמתים או כדי שיבקשו המתי' עליהם רחמים היו יוצאין שם אחר שהתפללו.

 

 

 

{{דה מפרש|מכאן אמרו כל כהן שהוא מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי דינין אבותיו קבועים אסור לשתות יין כל היום}} פי' שיודע זמן משמרתו באי זו זמן ובאי זה יום בית אב שלו ויודע שהוא קבוע ליום ידוע שאינו משתנה אסור לשתות יין בזמן הזה כל אותו היום בלבד ובכלל זה ג"כ שיודע שאינו מן הכהנים הנטפלים שאינן קבועים אלא לכל זמן שיצטרכו להם שמא מהרה יבנה בית המקדש באותו יום ויצטרך לעבוד עבודה ושאר הימים מותר שהרי יודע משמרתו והוא שיודע שבתי אבותיו קבועים שאין משנין משמרותם משבוע לשבוע וגם שאינו מן הכהנים הנטפלים שאין להם קביעות.

 

 

 

'''ופריק רב אשי דשתויי יין דמחלי בהו עבודה לא גזרי בהו רבנן בזמן הזה''' ואותביה רבינ' לרב אשי מדתנן ואלו שבמיתה שתויי יין וכרועי ראש וגמרי' פרועי ראש מדאיתקוש לשתויי יין דכתיב בדברי יחזקאל ויין לא ישתו כל כהן וכתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו מה שתויי יין במית' אף פרועי ראש במיתה ומינה מה שתויי יין מחלי עבודה אף פרועי ראש מחלי עבודה דקיימא לן דהיקשא לגמרי מקשי' ואהדר ליה רב אשי לרבינא והא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמרה פי' ודעתו של רב אשי מה שפי' בסוף אבל רבינא היה סובר שכוונת רב אשי לומר שכיון שאין זה כתוב בתורה ואין דין זה מן התור' אלא מדברי קבלה ואין לעשות בה הוקש גמור ולהכי אהדר ליה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה לא למדנו מתורת יחזקאל כל בן נכר לא יבא אל מקדשי מקמי דליתי יחזקאל מאן אמרה דלהוי דאורייתא אלא גמרי לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא ואע"ג דלא כתב באורייתא היא דהכי גמירי לה וכך יש לנו לומר באידך ואהדר ליה רב אשי לרבינ' ה"נ גמר' גמירי לה ואסמכיה רב אשי אקר' וכי גמירי הלכ' למית' אבל אחולי עבודה לא גמירי רב אשי פי' תירוצו הראשון הא דאמרי לך הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמרה הכי קאמי' לך דהא לאו קרא דאורייתא הוא דליתקוש שתויי יין ופרועי ראש לכל מילי דאלו האי קרא דאוריית' הוה מקשינן לגמרי ללמוד כל מה שאפשר אלא עיקר מילת' גמרא הוא דלא סגיא דלא לידע לה עד אתא יחזקאל ודיחזקאל אסמכתא בעלמא הוא ולמיתה גמירי ולאחולי עבודה לא גמירי והשתא סליק תירוצא שפיר לקושייה דרבינא ושלא כדברי רש"י ז"ל נמצא שהכהנים כלם מותרין ביין בזמן הזה מדברי רבי ומותרין בגדל שער אפילו מדברי חכמים וכמו שנהגו ומאי דאתינן למגמר פרועי ראש שבמיתה משתויי יין י"ל דהיינו לכהן הדיוט דבכהן גדול בהדיא כתיב ביה ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו ואין זה מקומו להאריך יותר.

 

 

{{דה מפרש|כמה הוא ההתחלה ר' אחא אומר ג'}} פירש ג' תעני' רבי יוסי אומר אחת תענית אפילו תעני' אחד והלכתא כרבי יוסי ולרמב"ם ז"ל ראיתי שכתב בפירש המשנה שלו אם התחילו אין מפסיקין שאם התחילו אפילו שעה א' אין מפסיקין התעניו' אלא משלימין נראה שהוא מפרש אחת וג' האמורים כאן שעות שאע"פ שלא היה להם לגזור בהם תעניו' אם התחילו להתענו' אפילו שעה אחת אין מפסיקין ואינו נכון שאם בגזרת ב"ד התחילו להתענו' במזיד או בטעות מה ענין להפריש בין ג' או ד' הא ודאי לא עבר רובו של יום בקדושה כדי שלא יחזרו מטעותם וכ"ש אם נתענו שלא בגזרה שאינו כלום. ובחבורו לא כתב כן אלא אם התחילו להתענו' אפילו יום אחד ופגע בהן ר"ח או חנוכה ופורים מתענין ומשלימין היו בתעני' ונראה ודאי כי מה שכתוב בפי' המשנה טעות ידי סופר הוא והיה לו לכתוב תעני' א' תדע עוד דשעות מאו דכר שמיה דלימא סתם שלא ואחת אלא ודאי תעניו' נינהו ואמתני' קאי דקתני אין גוזרין תעניו' ועוד היכי הוה ליה למיתני ואם גזרו והתחילו אין מפסיקין כלומר אם טעו וגזרו הן בטעות הוראה או כסבורים שאינו ר"א וגם התחילו לעשות בהודאה להתענו' אין מפסיקין ובהכי סליק פרקא: