חידושי הריטב"א על הש"ס/ברכות/פרק ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
כותרות שמקשרות לדף
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
אין תקציר עריכה
מ (כותרות שמקשרות לדף)
{{המרת או.סי.אר}}
{{כו|פרק רביעי - תפלת השחר}}
===[[ברכות כו א|דף כו עמוד א]]===
{{דה מפרש|גמר' ורמינהו מצותה עם הנץ החמה וכו'}} דקס"ד דמקשה דמאי דאמרינן דמצות ק"ש עם הנץ החמה משום תפלה הוא דזמנה עם הנץ החמה ותו לא. כי תניא ההיא לותיקין:
 
 
 
===[[ברכות כו ב|דף כו עמוד ב]]===
{{דה מפרש|ת"ר טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל ערבית שתים של שבת}} דכי היכי דלא אטרחוה בתפלת שבת הכי נמי לא אטרחוהו בתשלומין. טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים של חול דמחוייב הוא בכל הברכות בשבת נמי ורבנן הוא דלא אטרחוה משום כבוד שבת אבל כיון שעברה שבת חוזר לדינו:
 
 
 
===[[ברכות כז א|דף כז עמוד א]]===
'''אף אנן נמי תנינא''' דעד ועד בכלל. שממאנים את הקטנות כגון שני אחים שנושאים שתי אחיות אחת גדולה וקדושיה מן התורה ואחת קטנה שהשיאוה אמה ואחיה שאין קדושיה מן התורה מפני שיכולה למאן בו כל זמן שלא הגדילה ורבנן הוא דתקינו לה קדושין כדי שלא תצא לזנות ומת בעלה של גדולה בלא בנים ונפלה אשתו קמי אחיו ליבום ואינו יכול ליבם מפני שהיא אחות אשתו ואם היתה אשתו גדולה דקדושיה מן התורה היה פטור מן הכל בין לחלוץ בין לייבם אבל השתא דהיא קטנה ואין קדושיה מן התורה יש לו לחלוץ וכיון שחלץ לאשת אחיו מתסרא אתתיה עליה דהוה לה אחות חלוצתו דהויא כאחות גרושתו ועל זה נאמר ביבמות אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו דשתיהן נאסרות עליו כיצד מתקנין מצוה על ב"ד ללמדה למאן בו ותעקור הקדושין לגמרי ואח"כ יכול ליבם אשת אחיו בהיתר. ושמשיאין את האשה על פי עד אחד שהעיד שמת בעלה. ושנסקל תרנגול בירושלים שהרג את הנפש שנקר מוחו של תינוק במקום שהוא רופף ונקבו. וקמ"ל דשור דאמרה תורה לאו דוקא דה"ה לכל שאר בהמה חיה ועוף שהרגו נפש דנסקלין. ועל היין בן ארבעים יום שנתנסך ע"ג המזבח דבארבעים יום הוא גמר עשייתו ויצא מכלל יין מגתו:
 
 
 
===[[ברכות כז ב|דף כז עמוד ב]]===
{{דה מפרש|ההיא להזיע וקודם גזרה הוי}} דקודם לכן היה מותר לרחוץ משרבו עוברי עבירה אסרו לרחוץ והתירו זיעה. ואח"כ אסרו הכל:
 
 
 
===[[ברכות כח א|דף כח עמוד א]]===
{{דה מפרש|הצבי חיורי דמליא סריקתא}} לפי שהיו לבושים בגדי לבן אמר חיורי ופירושו כדים לבנים מלאים דבר שאינו חשוב כלומר שלא היו שלמים אותם חכמים:
 
 
 
===[[ברכות כח ב|דף כח עמוד ב]]===
{{דה מפרש|ולית הלכתא כרב הונא}} אלא מותר לטעום קודם תפלת המוספים. ולא כר' יהושע בן לוי דאוסר לטעום קודם תפלת המנחה דמשמע דאפי' התחיל פוסק ולית הלכתא כותיה דודאי אם התחיל אינו פוסק אבל לכתחלה אסור, וה"מ בשעת מנחה קטנה דאיכא למיחש שמא ימשך בסעודתו ויעבור זמנה אבל במנחה גדולה מותר ואפילו לכתחלה דעדיין יש שהות גדול. תוס':
 
 
 
===[[ברכות כט א|דף כט עמוד א]]===
{{דה מפרש|והשקיף בה יותר משתים וג' שעות ולא העלוהו}} פי' לא העבירוהו מלהתפלל ואמאי לא העלוהו והתנן טעה בכל הברכות כולן אין מעבירין אותו וכו', וא"ת והיכי אמרינן דאם טעה בכל הברכות אין מעלין אותו והא אמרינן בפ' אין עומדין היה יורד לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה כלומר השני וסתם קאמר טעה אף בכל הברכות, י"ל דהכא הכי קאמר אין מעבירין אותו לעולם כלומר שלא ירד עוד ואין ה"נ שמעבירין אותו לשעה כהתם דהתם מאי דאמרינן דיעבור אחר תחתיו פירוש באותה שעה אבל אין מעבירין אותו לעולם ובברכת המינים מעבירין אותו לעולם א"נ י"ל דהכא דאמרינן דאין מעלין אותו כשיודע לחזור למקום שטעה והתם כשאינו יודע:
 
 
 
===[[ברכות כט ב|דף כט עמוד ב]]===
מתני' ר"א אומר וכו' [גמ' כל שאינו יכול לומרה בלשון תחנונים. ומתניתין הכי קאמר אין תפלתו מקובלת כיון שאינה תחנונים:
 
 
 
===[[ברכות ל א|דף ל עמוד א]]===
{{דה מפרש|היכי מצלי רב חסדא אמר מעומד}} דכיון שהיא קצרה אינו עכוב גדול ורב ששת אמר אף מהלך אמר ליה רב ששת לשמעיה מאי קא עביד רב חסדא. דרב ששת סגי נהור היה. אמר ליה אוקמן לדידי נמי מהיות טוב אל תקרי רע:
 
 
 
===[[ברכות ל ב|דף ל עמוד ב]]===
{{דה מפרש|ודילמא לא כיון דעתיה מעיקרא}} פי' מנין לך שהתפלל יוצר ומוסף כי שמא תפלת יוצר בלבד היא ומתחלה לא כיון דעתו באבות ונזכר אחר שהתפלל והוצרך לחזור ולהתפלל מראש וה"ה אי אדכר באמצע תפלה דפוסק, א"ל תא חזי וכו' דר' יוחנן לאשמעינן אתא דתפלת המוספין ביחיד וכיון דכן איהו ודאי הוה קים ליה דתפלת המוספין הוה:
 
{{דה מפרש|מכדי רב טעמא קאמר דאין מקדשין החודש אלא ביום מה לי מלא מה לי חסר}} ולעולם לא שנא דהלילה אינה בכלל ולא חשיבא למטרח ולמהדר עלה:
 
===[[ברכות ל ב|דף ל עמוד ב]]===
193,975

עריכות