חידושי הריטב"א על הש"ס/מועד קטן/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מתני' אין מפנין כלים במועד מבית לבית''' פי' שלא לצורך המועד אבל מפנה הוא לחצרו בש"ס מפ' לה וגרסי' בירוש' שאין מפנין אפי' מדירה גרועה לדירה נאה אבל מחצר שאינו שלו לחצר שלו אפי' מדירה נאה לדירה כעורה כי שמח' הוא לאדם כשהוא דר בתוך שלו והיה נר' שאין ש"ס שלנו סובר כן דא"כ כי פרכי' בש"ס רישא אסיפא מאי קושיא נימא דרישא מבית לבית שאינו שלו וסיפ' מבית לבית שלו כדתנן מפנה הוא לחצרו וי"ל דלעולם לא פליג והא דלא מפרשי' מתני' הכי משום דא"כ ליתני אבל מפנה הוא לבית' ואמאי שני כלישנא דרישא למנקט חצרו ולהכי אוקימנא דאפי' לבית שאינה שלו אם הוא סמוך בחצר והא דלא קתני תנא נמי האי היתירא דירוש' משום דההוא פשי' ליה והא עדיפא דאפי' לתוך של חבירו מותר כל זמן שהוא סמוך סד"א לא פליגי רבנן קמ"ל וטעמא דרישא לא משום טרח' או משום דמחזי כעובדין דחול ולפי' התירו בסופ' דליכא טירח' ולא פרהסיא:

 

 

'''מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד''' פי' בש"ס פירות דומיא דכלים שראויים להתקיים לאחר המועד ואינו ניכר שלוקחין לצורך המועד וכיון שכן הצריכו צנעה (גמורה) במי שאומנותן בכך וכן הטעם בציידין וגרוסות ודשושות הא בתבלין ופירות שסתמן לצורך המועד מוכרי' בפרהסיא ואפי' בדברים אלו אם אין אומנותן בכך שלא יהא נראה כעושה מלאכתו במועד מותר כיון שהוא צורך המועד והיינו דנקט תנא לישנא דבעלי אומניות ודוקא: