מסילת ישרים הקדמה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הסרת תווים מיותרים (דרך WP:JWB) |
||
שורה 14:
* ואחרים למלאכות.
* ואחרים יכנסו יותר אל הקדש, דהיינו, למוד התורה הקדושה:
**
** מהם במדרשים,
** מהם בפסקי הדינים.
אך מעטים יהיו מן המין הזה אשר יקבעו עיון ולמוד על עניני שלמות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדבקות, ועל כל שאר חלקי החסידות. ולא מפני שאין דברים אלה עקרים אצלם, כי אם תשאל להם, כל אחד יאמר שזהו העיקר הגדול. ושלא ידומה חכם, שיהיה חכם באמת, שלא יתבררו אצלו כל הדברים האלה. אך מה שלא ירבו לעיין עליו הוא מפני רוב פרסום הדברים ופשיטותם אצלם, שלא יראה להם צורך להוציא בעיונם זמן רב.
ואולם, תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאֵלֶּה ומאֵלֶּה יחסר החסידות האמיתי, ויהיה יקר מאד למצוא אותו בעולם. כי:
שורה 24:
עד שידמו רוב בני האדם שהחסידות תלוי באמירת מזמורים הרבה ווידויים ארוכים מאד, צומות קשים, וטבילות קרח ושלג, כולם דברים אשר אין השכל נח בהם ואין הדעת שוקטה.
והחסידות האמיתי, הנרצה והנחמד, רחוק מציור שכלנו.
וכיון שכבר התאמת אצל כל חכם צורך תמימות העבודה וחובת טהרתה ונקיונה, שזולת אלה אינה נרצית ודאי כלל, אלא נמאסת ומתועבת, כי {{צמ|כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין|דברי הימים א כח ט|מסילת ישרים, הקדמה}}, מה נענה ביום תוכחה אם התרשלנו מן העיון הזה, והנחנו דבר שהוא כל כך מוטל עלינו, שהוא עיקר מה ה' אלהינו שואל מעמנו?!
האהבה, כמו כן, אם לא נשתדל לקבוע אותה בלבבנו בכח כל האמצעים המגיעים אותנו לזה, איך נמצאה בנו? מאין יבוא הדבקות וההתלהטות בנפשותינו עמו יתברך ועם תורתו, אם לא נשעה אל גדולתו ואל רוממותו אשר יוליד בלבנו הדביקות הזה?! איך תטהר מחשבותינו, אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני?!
שורה 32:
והמדות כולם, הצריכות כמו כן תיקון והישרה, מי יישרם ומי יתקנם אם לא נשים לב עליהם ולא נדקדק בדבר דקדוק גדול? הלא אם עייננו על הדבר עיון אמיתי, היינו מוצאים אותו על אמיתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן.
הוא מה שאמר שלמה {{צמ|אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'|משלי ב ד|מסילת ישרים, הקדמה}}.
או, הנמצא זמן לכל שאר חלקי העיון, ולעיון הזה לא יהיה זמן?
והנה הכתוב אומר {{צמ|הן יראת ה' היא חכמה|איוב כח כח|מסילת ישרים, הקדמה}}, ואמרו רבותינו ז"ל {{צתב|"הן" אחת, שכן בלשון יוני קורין ל"אחת" הן|שבת|לא|ב}}.
אך האמת היא, כי עיון גדול צריך על כל הדברים האלה לדעת אותם באמת, ולא על צד הדמיון והסברה הכוזבת, כל שכן לקנות אותם ולהשיגם.
שורה 42:
ומי שיתבונן בם, יראה שאין החסידות תלוי באותם הדברים שיחשבו המתחסדים הטפשים, אלא בדברי שלמות אמיתי וחכמה רבה, הוא מה שמשה רבנו, עליו השלום, מלמדנו באמרו {{צמ|ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך, לשמור את מצות ה' ואת חקתיו|דברים י יב|מסילת ישרים, הקדמה}}. כאן כלל כל חלקי שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך, והם: היראה, ההליכה בדרכיו, האהבה, שלמות הלב, ושמירת כל המצות:
* '''היראה''' היא יראת רוממותו יתברך, שיירא מלפניו כמו שיירא מלפני מלך גדול ונורא, ויבוש מגדולתו על כל תנועה שהוא בא להתנועע, כל שכן בדברו לפניו בתפלה או בעסקו בתורתו.
* '''ההליכה בדרכיו''' כולל כל ענין יושר המדות ותקונם.
* '''האהבה''': שיהיה נקבע בלב האדם אהבה אליו יתברך עד שתתעורר נפשו לעשות נחת רוח לפניו, כמו שלבו מתעורר לעשות נחת רוח לאביו ולאמו, ויצטער אם חסר זה מצדו או מאחרים, ויקנא על זה וישמח שמחה רבה בעשותו דבר מזה.
* '''שלמות הלב''' הוא: שתהיה העבודה לפניו יתברך בטוהר הכוונה, דהיינו לתכלית עבודתו בלבד ולא לשום פנייה אחרת.
* '''שמירת כל המצות''': כמשמעו, דהינו: שמירת כל המצות כלן בכל דקדוקיהן ותנאיהן.
והנה, כל אלה כללים צריכים פירוש גדול.
והנה, על פי הברייתא הזאת הסכמתי לחבר חבורי זה, ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם.
אמן, כן יהי רצון.
| |||