נדרים כב ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת רש"י
שורה 6:
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
 
{{להשלים}}
'''לא עברינן ירדנא'''. עדיין לא עברנו את הירדן כשאירע אותו מעשה ולא הוינן בתחום א"י:
 
'''כגובה אפו'''. שיש לו חרון:
 
'''אין אלהים כל מזמותיו'''. במחשבותיו אין שכינה חשובה כנגדו:
 
'''יפרוש אולת'''. שמשתטה:
 
'''רב פשע'''. שפשעיו מרובים:
 
'''מפני שערכה של ארץ ישראל הוא'''. שכתוב בו ערך חלק של כל שבט ושבט ולא סגיא בלאו הכי ולפי שבעטו וחטאו נוסף להם רוב חכמה שאר הספרים להטריחן יותר:
 
'''אין נזקקין'''. להתיר לו נדרו לפי שנדר חמור הוא:
 
'''חוץ מקונם אשתי נהנית לי'''. שאפילו נדר באלהי ישראל שאין אשתי נהנית לי נזקקין להתיר לו לפי שאמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים בידים לעשות שלום בין איש לאשתו לא כ"ש האי נדר אי נדר באלהי ישראל שהוא לשון נדר:
 
'''לא מרי בולא'''. שהוא נשבע באדון העולם לא אוכל א"ל רב יוסף לא מרי כולא לא טעימת ליה הכי קאמר רב יוסף לא מרי כולא קאמרת בודאי לא טעימת ליה שאסור להתיר לך דהיינו כמי שנשבע באלהי ישראל: חסר הגה והעתקתיו מפירוש [חסר הנה והעתקתיו מפירוש רבינו גרשום] הניחא לרב כהנא. לפי שהיה מסרב בו רב יוסף נדר הכי אלא רב יוסף אמאי קאמר נמי לא מרי כולא:
 
'''[ה"ק לא מרי כולא קאמרת]'''. בתמיה קא"ל רב יוסף כדאמרן:
 
'''איקפד רב נחמן'''. שלא היה יכול לומר לו דבר שהוא פתח לחרטה:
 
'''אמר ליה זיל לקילעך'''. לביתך הואיל ואיני יודע לפתוח לך:
 
'''כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם'''. שיהא דבר מקובל נמי בעיני הבריות הוי תפארת לעושיה והואיל דאיקפד רב נחמן שאין מתקבל עליו שנדרו חמור כ"כ שאינו יכול למצוא לו פתח אדעתא דהכי והכי לא נדרי:
<קטע סוף=ר/>
</div>