רמב"ם על פאה ז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|רמב"ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב"ם|על פאה|ו|ז|ח|הצג תמיד=כן}}
==פאה פרק ז==
* ראו גם: נוסח ה[[משנה פאה ז רמבם]]
 
===[[משנה פאה ז א|משנה א]]===
<קטע התחלה=א/>אמר הכתוב: "ושכחת עומר בשדה" {{ממ|דברים|כד|יט}}, ואמרו: עומר שאתה שוכחו לעולם; יצא זה, שאתה זוכרו לאחר זמן.
 
וכשישכח אילן ידוע, ותהיה ידיעתו מפני הגבלת מקומו, או לרוב זיתיו, או לרוב שמנו, האילן ההוא לא יקרא שכחה, כי הוא זוכרו לאחר זמן.
שורה 53 ⟵ 54:
ו'''המחבא''' — שם העץ שחובטין בו הזיתים עד שיפול מה שנחבא בין העלים, ועל כן נקרא "מחבא", כי מגלה מה שנחבא.
 
ואמר ר'רבי מאיר, שיש לו לקחת השכחה כל זמן שנשאר באילנות פרי; ומשיכלה פרי מן האילן, ויחבט אותו ולא יפול ממנו דבר, והוא מה שאמר: משתלך המחבא – אין לעניים אז שכחה.
 
וחכמים אומרים: עד שיכלה הפרי מתחת האילנות, והוא מה שאמר: '''כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו'''.
 
ואין הלכה כר'כרבי מאיר:<קטע סוף=ב/>
 
===[[משנה פאה ז ג|משנה ג]]===
שורה 79 ⟵ 80:
'''וארכובה''' — הם הכרוכות שיש בזמורות.
 
'''נקרצת''' — היא נחתכת, ונגזרה מן "קרץ מצפון" {{ממ|ירמיה|מו|כ}}.
 
ואין הלכה כר' יהודה:<קטע סוף=ד/>
שורה 89 ⟵ 90:
 
===[[משנה פאה ז ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>אמר הכתוב: בכל אילן שניטע, "שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים" {{ממ|ויקרא|יט|כג}}. ודינו שיאכלו אותו בעליו בירושלים, כמעשר שני.
 
ובית הלל אומרים: כשקרא הקב"ה תבואת השנה הרביעית "קדש הילולים", וקרא המעשר "קדש" – משפטו כמשפט המעשר; וכשיפדה נטע רבעי שלו לעצמו, יוסיף חמישיתו על מה שהוא שווה, כאשר אמר הכתוב במעשר: "אם גאל יגאל איש ממעשרו, חמישיתו יוסף עליו" {{ממ|ויקרא|כז|לא}}.
 
ו'''ביעור''' — הוא להסירו מביתו כשישלם זמנו, כמו שנבאר במסכת מעשר שני בזה הסדר, והוא מה שאמר הכתוב: "בערתי הקדש מן הבית" {{ממ|דברים|כו|יג}}.
 
ובית שמאי לא יחייבוהו כלום מכל זה, שלא נכתב דבר בעניין זה כלל, כי אלו הפסוקים באו בעניין המעשר, ואינם מדמים כרם רבעי למעשר:<קטע סוף=ו/>
שורה 110 ⟵ 111:
 
והלכה כרבי יוסי:<קטע סוף=ח/>
 
 
[[קטגוריה:פירוש המשנה לרמב"ם]]