רמב"ם על פאה ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סרגל ניווט|רמב"ם|הפניה=פירוש המשניות להרמב"ם|על פאה|ו|ז|ח|הצג תמיד=כן}}
==פאה פרק ז==
* ראו גם: נוסח ה[[משנה פאה ז רמבם]]
===[[משנה פאה ז א|משנה א]]===
<קטע התחלה=א/>אמר הכתוב: "ושכחת עומר בשדה"
וכשישכח אילן ידוע, ותהיה ידיעתו מפני הגבלת מקומו, או לרוב זיתיו, או לרוב שמנו, האילן ההוא לא יקרא שכחה, כי הוא זוכרו לאחר זמן.
שורה 53 ⟵ 54:
ו'''המחבא''' — שם העץ שחובטין בו הזיתים עד שיפול מה שנחבא בין העלים, ועל כן נקרא "מחבא", כי מגלה מה שנחבא.
ואמר
וחכמים אומרים: עד שיכלה הפרי מתחת האילנות, והוא מה שאמר: '''כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו'''.
ואין הלכה
===[[משנה פאה ז ג|משנה ג]]===
שורה 79 ⟵ 80:
'''וארכובה''' — הם הכרוכות שיש בזמורות.
'''נקרצת''' — היא נחתכת, ונגזרה מן "קרץ מצפון"
ואין הלכה כר' יהודה:<קטע סוף=ד/>
שורה 89 ⟵ 90:
===[[משנה פאה ז ו|משנה ו]]===
<קטע התחלה=ו/>אמר הכתוב: בכל אילן שניטע, "שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים"
ובית הלל אומרים: כשקרא הקב"ה תבואת השנה הרביעית "קדש הילולים", וקרא המעשר "קדש" – משפטו כמשפט המעשר; וכשיפדה נטע רבעי שלו לעצמו, יוסיף חמישיתו על מה שהוא שווה, כאשר אמר הכתוב במעשר: "אם גאל יגאל איש ממעשרו, חמישיתו יוסף עליו"
ו'''ביעור''' — הוא להסירו מביתו כשישלם זמנו, כמו שנבאר במסכת מעשר שני בזה הסדר, והוא מה שאמר הכתוב: "בערתי הקדש מן הבית"
ובית שמאי לא יחייבוהו כלום מכל זה, שלא נכתב דבר בעניין זה כלל, כי אלו הפסוקים באו בעניין המעשר, ואינם מדמים כרם רבעי למעשר:<קטע סוף=ו/>
שורה 110 ⟵ 111:
והלכה כרבי יוסי:<קטע סוף=ח/>
[[קטגוריה:פירוש המשנה לרמב"ם]]
| |||