משנה פאה ד רמבם: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
(א) <קטע התחלה=הלכה א/><קטע התחלה=רמבם א/>הפאה ניתנת - במחובר לקרקע.
:בדלית, ובדקל
::רבי שמעון אומר: אף בחליקי אגוזים. :אפילו תשעים ותשעה אומרין לחלק,
::ואחד אומר לבוז - לזה שומעין, שאמר כהלכה.<קטע סוף=רמבם א/><קטע סוף=הלכה א/> (ב) <קטע התחלה=הלכה ב/><קטע התחלה=רמבם ב/>ובדלית ובדקל
::אפילו תשעים ותשעה אומרין לבוז, :::ואחד אומר לחלק - לזה שומעין, שאמר כהלכה.<קטע סוף=רמבם ב/><קטע סוף=הלכה ב/> (ג) <קטע התחלה=הלכה ג/><קטע התחלה=רמבם ג/>נטל מקצת הפאה, וזרק על השאר
:נפל לו עליה, פירש טליתו עליה - מעבירין אותה ממנו.
::וכן בלקט.
::וכן בעומר השכחה.<קטע סוף=רמבם ג/><קטע סוף=הלכה ג/> (ד) <קטע התחלה=הלכה ד/><קטע התחלה=רמבם ד/>פאה -
::אין קוצרין אותה במגלות, ::ואין עוקרין אותה בקרדומות, ::כדי שלא יכו איש את רעהו.<קטע סוף=רמבם ד/><קטע סוף=הלכה ד/> (ה) <קטע התחלה=הלכה ה/><קטע התחלה=רמבם ה/>שלש אבעיות ביום - בשחר, ובחצות, ומנחה.
::רבן גמליאל אומר: לא אמרו, אלא כדי שלא יפחותו.
::רבי עקיבה אומר: לא אמרו, אלא כדי שלא יוסיפו.
:של בית נמר -
::היו מלקיטין על החבל, ::ונותנין פאה - מכל אומן ואומן.<קטע סוף=רמבם ה/><קטע סוף=הלכה ה/> (ו) <קטע התחלה=הלכה ו/><קטע התחלה=רמבם ו/>גוי שקצר את שדהו, ואחר כך נתגייר -
::פטור מן הלקט, ומן השכחה, ומן הפאה. ::רבי יהודה מחייב בשכחה,
:::שאין השכחה - אלא בשעת העימור.<קטע סוף=רמבם ו/><קטע סוף=הלכה ו/> (ז) <קטע התחלה=הלכה ז/><קטע התחלה=רמבם ז/>הקדיש קמה, ופדה קמה
::עומרים, ופדה עומרים
::קמה, ופדה עומרים
(ח) <קטע התחלה=הלכה ח/><קטע התחלה=רמבם ח/>כיוצא בו,
::המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות, ופדיין - חייבין. ::הקדישן עד שלא נגמרו, וגמרן הגזבר ואחר כך פדיין -
:::פטורין, שבשעת חובתן פטורין.<קטע סוף=רמבם ח/><קטע סוף=הלכה ח/> (ט) <קטע התחלה=הלכה ט/><קטע התחלה=רמבם ט/>מי שליקט את הפאה, ואמר הרי זה לאיש פלוני עני -
::רבי אליעזר אומר: זכה לו. ::וחכמים אומרים: יתננה לעני שנמצא ראשון. :הלקט, והשכחה, והפאה, של נוכרי -
::חייבין במעשרות (י) <קטע התחלה=הלכה י/><קטע התחלה=רמבם י/>איזה הוא לקט - הנושר בשעת הקצירה.
:היה קוצר -
::קצר מלוא ידו, תלש מלוא קומצו, ::הכהו הקוץ ונפל מידו על הארץ - הרי של בעל הבית. ::תוך היד, ותוך המגל - לעניים.
::אחר היד, ואחר המגל - לבעל הבית.
::ראש היד, וראש המגל -
:::רבי ישמעאל אומר: לעניים. :::רבי עקיבה אומר: לבעל הבית.<קטע סוף=רמבם י/><קטע סוף=הלכה י/> (יא) <קטע התחלה=הלכה יא/><קטע התחלה=רמבם יא/>חררי הנמלים שבתוך הקמה - הרי של בעל הבית.
::ושל אחר הקוצרים -
:::העליונים - לעניים :::רבי מאיר אומר: הכל לעניים, שספק לקט - לקט.<קטע סוף=רמבם יא/><קטע סוף=הלכה יא/> |