טור אורח חיים תרפח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 21:
'''מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר''' וכו' — משנה בריש [[מגילה ב א|מגילה]]: מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יותר. כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון, קורין בחמשה עשר. כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה. ופירש רש"י: '''אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה''' – כלומר, מאחר שהמוקפין קורין בחמשה עשר, ושאין מוקפין קורין בארבעה עשר, הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת אחד עשר שנים עשר שלשה עשר? אלא שהכפרים נתנו להם חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה, יום שני בשבת שלפני ארבעה עשר או חמישי בשבת, שהוא יום הכניסה, מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינים יושבים בעיירות בשני ובחמישי בתקנת עזרא ([[בבא קמא פב א]]). והכפרים אינם בקיאים לקרות, וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר. ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום ארבעה עשר, ופעמים שיום הכניסה בשלשה עשר ופעמים שהוא באחד עשר:
ומה שכתב: '''והאידנא אינה נקראת אלא בארבעה עשר אלא שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר''' — שם על משנה זו, אמר רבה בר בר חנא אמר ר' יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים, בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה, אין קורין אותה אלא בזמנה. ופירש רש"י: הכל צופין למקרא מגילה ואומרים: יום ארבעה עשר באדר קרינן מגילה, נשארו לאדר חמשה עשר יום וחמשה עשר של ניסן עושין פסח; ואם תקדים קריאתה, יעשו פסח לסוף שלשים יום של קריאה, ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים של פסח. והרי"ף פירש, '''הואיל ומסתכלין בה''', כלומר, הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים, אין קורין אותה אלא בזמנה. ויש שגורסים: "הואיל ומסתכנין בה", כלומר, באותה העת שהיו ישראל מעמידים דתיהם ואינם באים לידי סכנה, היו קורין אותה באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר; אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתיהם, אין קורין אותה אלא בזמנה שהוא ארבעה עשר וחמשה עשר. ונראה שזו היתה גירסתו של [[רמב"ם הלכות מגילה א ט|הרמב"ם]] שכתב: במה דברים אמורים, שמקדימין וקורין ביום הכניסה? בזמן שיש לישראל מלכות; אבל בזמן הזה, אין קורין אותה אלא בזמנה, שהוא יום ארבעה עשר ויום חמשה
ומה שכתב רבינו: '''שהכרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו אפילו אם הם בחוצה לארץ''' — כתב הר"ן, דאיכא מאן דאמר דכיון דבמוקפין חומה תלינן ביהושע, דוקא בארץ, אבל בחוצה לארץ אפילו מוקפין חומה מימות יהושע קורין בי"ד, דמה ענין יהושע בחוצה לארץ? אבל בתוספות הביאו ראיה שאפילו בחוצה לארץ קורין בט"ו, מדאמרינן ([[מגילה ה ב]]), רב אסי קרא מגילה בהוצל בי"ד ובט"ו, מספקא ליה וכו', והוצל בחוצה לארץ היתה, כדאמרינן בסוף [[כתובות קיא א|כתובות]]. ואין זו ראיה, לפי שכתוב במקצת נוסחאות: רב אסי קרא מגילה בהוצל דבנימין. אבל הרמב"ן כתב, דמשמע דמוקפין דחוצה לארץ קורין בט"ו, דהא לרבי יהושע בן קרחה ([[מגילה ב ב]]) דאמר: כל שמוקפין חומה מימות אחשורוש, אפילו בחוצה לארץ קורין בט"ו, ומדרבי יהושע בן קרחה נשמע לרבנן במוקפין חומה מימות יהושע בן נון, דהא לא פליגי אלא בזמן, דרבנן תלו לה בזמן יהושע בן נון ורבי יהושע בן קרחה תלי לה בזמן אחשורוש, אבל בעיירות שבחוצה לארץ לא נחלקו. וגם זו אינה ראיה, דאיכא למימר דהא בהא תליא. אלא שהוא ז"ל הביא עוד ראיה, מדגרסינן [[ירושלמי מגילה א א|בירושלמי]]: הכרך שחרב ונעשה של גוים וכו', ואם הירושלמי מתפרש כך, יש ללמוד ממנו שהכרכים המוקפין חומה שבחוצה לארץ קורין בט"ו. וכן דעת הגאונים ז"ל, עד כאן לשונו. וכן כתב [[רמב"ם הלכות מגילה א ד|הרמב"ם]], שכרך המוקף חומה מימות יהושע בן נון קורא בט"ו אף אם הוא בחוצה לארץ:
| |||