מטה האלהים/הקדמת המחבר

הקדמת המחבר

הרמח״ל אומר: ״יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו״ (מסילת ישרים א) עכ״ל.

מושגי האדם הם אשר רוקמים את אישיותו וגורמים לפעולותיו היות ומושגים חודרים אל עומק נפשו של אדם מסביבתו ובפרט מדרכי החיים של דורו. וטבע האדם לעמול כדי להשיג את אשר חשוב בעיני הבריות. לכן עבודתנו העיקרית היא להכיר את מושגינו לבחנם היטב, ובאם אינם משרתים את שלימותנו לעקרם ולשרשם מקרבנו ולטעת בנימי נפשינו מושגים נכונים ואמיתיים המבטיחים לנו את מטרתנו הניצחית.

כל נברא שואף לחירות, בפרט מי שנברא בצלם האלהים, אבל דא עקא שאם אין אדם יודע את המושג האמיתי של בן חורין, עלול הוא לעמול כל ימי חייו כדי להיות עבד עבדים ויחבל בכל אשר נעשה ״ביד חזקה״, שנאמר: ״בחזק יד הוציאנו ה׳ ממצרים מבית עבדים״ (שמות יג:יד). וכמובן שמושגי מורה המה אחרת ממושגינו וכל שכן ממושגי עמים. ואל לנו לגשת להבנת התורה עם מושגים שירשנו או שרכשנו מהיותינו חיים אלפי שנים בקרבם, על כגון זה מזכירה תורתנו הקדושה ״כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגויים אשר עברתם. ותראו את שיקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם. פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה׳ אלהינו, ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם, פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה״ (דברים כט:טו-יז).

לכן השתדלתי בס״ד לפרש את יציאת מצרים כפי מושגי תורה שהנחילונו חז״ל הקדושים. ואחרי שנים של גילגול הספר במקומות רבים, הן בכתב והן בעל פה. בפרט אחרי פרסומו באנגלית נוכחתי לדעת, שיש בכוחו להקנות למבקשי אמת את המושגים האמיתיים היות וראיתי בס״ד רבים שזכו לצאת על ידו משיעבוד לגאולה.

ומפני בקשת רבים הנני מעיז לפרסמו בלשון הקודש ואני תפילה שתתגלגל זכות על ידי וישימו לב הקוראים למטרת הספר שהוא ברור המושגים וידיעת האמת ונוכל כולנו להפוך את לבנו למשכן לו יתברך שמו, שעל כגון זה אמרו חז״ל הקדושים: ״כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו״ (ברכות לג.). בזכות זה נזכה כולנו לראות בבנין בית מקדשנו ותפארתנו ולהגאל גאולה אמיתית גאולת הנפש והגוף, ויתקיים בנו החרות האמיתית כמו שהגדירוהו חז״ל: ״אל תקרי חרות אלא חירות... רבי יהודה אומר חירות ממלאך המות, רבי נחמן אמר חירות מן המלכויות, ורבנן אמרי חירות מן היסורים״ (ויקרא רבה יח:ג) שבפועל מתבטא במאמרם ז״ל ״אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה״ (אבות ו:ב).

המחבר

חודש ניסן, תשמ״ב