מחקרים סוציולוגיים (ארלוזורוב)/ניו-יורק וירושלים – מכתבים על היהדות האמריקנית/מכתב שלישי

האידאליזם האמריקני הקדום, שמבקרי התרבות הפסימסטיים בדורנו מתגעגעים עליו, היה אידאיליזם של ארץ הגירה קולוניאלית. וגם הוא נדון למשבר מעבר קשה עם השתנות התנאים שמהם ינק כוחות חיים.

בשטח כזה של הגירה והתיישבות יש תמיד מקורות מיוחדים, המזינים את האידיאליזם. המקור הראשון הוא המצב האוביקטיבי של הארץ עצמה, כפי שהוא משתקף בחיי נפשם ומעמדם הרוחני של תושביה. הארץ נתונה במצב של כבוש והתפשטות קולוניאלית. מדינות שלמות עורגות לחלוצים, לבני אדם אשר יבואו ויפלחו במחרשתם בפעם הראשונה את לב אדמות הערבות קשות-העורף. כל זמן שהגישה אל הקרקע קלה היא ביחס וזלה – המחסור בידים עובדות גדול בכל ענפי התעשיה והמלאכה, וגם משם יוצאת הקריאה להגירה נוספת. ועל הצורך הכלכלי הזה הולכת אז ונבנית שיטה שלמה של אידיאליזם – החל מן התורות המוטעות, המתבססות על רעיונותיו של רוסו והמדברות על חידוש האדם הנמלט מן השפל האירופי אל חיק יערות עד, וכל בתיאוריה של זכות מקלט לכל מר-נפש וקשה-יום וחובת הגנה על כל נרדף ונענה בתבל. מפלגת ה"נאו נאטינגס" "Know mothings" – "שאינם יודעים דבר" – מלבד אמריקה, כלומר מתנגדים לזר ולעניניו היו מיעוט קטן ושנוא. אף כיום אפשר למצוא בניו-יורק יהודים רוסים ישישים היודעים לספר כיצד קדמו את פניהם לפני ארבעים או חמשים שנה בברכה ובהתלהבות, ואיך שרו להם שירי הלל וראו אותם כקרבנות תמימים של מעריצות צריסטית ורדיפה דתית. רק ארבעים שנה עברו מאז, והם כנצח נדמים. הארץ היתה צעירה. הישוב – דליל. האפשרויות כמעט בלתי-מוגבלות. ההתחרות לא היתה עדיין לוחצת עד כדי קנאת-לחם פעוטה. הבדלי רכוש לא היו עדיין מענים ללא מנוס. על קרקע כזה ינובו אידיאלים של שויון כל הנברא בצלם אלהים, של "זכות שוה" לכל אדם לעלות ולגדול, של חופש הפרט לעצב במו ידיו את גורלו המשקי, באין מפריע ובאין צו מלמעלה.

המקור השני שממנו ניזון האידיאליזם המיוחד במינו של הארץ הקולוניאלית הוא "הספר", קצה שטח הישוב התרבותי, אשר החלוצים חדרו עדיו. מחקריו ההיסטוריים של טורנר הפיצו אור מספיק על הגורם הזה. בספרו "הספר בתולדות אמריקה" הוכיח, כי איזורי הישוב הקיצוניים, האמונים על חיים קשי-עורף בסביבה פראית, חיי חופש, שויון ואחריות עצמית, הרגילים לא להשען על איש זולתם ולא לתת אימון בביורוקרטיה – הם היו מאז ומעולם נושא הרדיקליזם המדיני והחברתי. אופיני הוא כי התנועה הסוציאליסטית האמריקנית ילידת הארץ היחידה, J.W.W על כל האידיאולוגיה שלה – לא צמחה ממרכזי התעשיה, ממרצפת האספלט אשר לבולברים, אלא מן הספר, ממחנות פועלי היערות אשר במערב, מעיירות המכרות שבקולורדו, ממדורות שולחי הרפסודות אשר בקנדה. גם ביחסיהן הפוליטיים של מדינות החקלאים במערב נשתייר עד היום משהו מריח "הספר". רוח הפרצים הצחה הבוקעת מנבכי היער נופחת בערמות הניירות של משרדי השלטון ובפרלמנטים. רוח בער של אידיאליזם קורע את כל החלונות, מטהר את המוסדות ומחדש את נעוריהם של מוסדות, אידיאלים ונושאיהם העומדים כבר על מפתן הכמישה.

המקור השלישי, שאיננו נופל בחשיבותו מקודמיו, הוא האימפורט של אידיאלים מוכנים הזורם עם ההגירה. המהגרים מביאים אתם לא רק את כלי עבודתם ואת בעירם, את כתבי קדשם ואת אמונתם-הבל, את מאכל שולחנם, משקאותיהם ומלבושיהם, אלא גם מוח ופרי המוח – אידיאות, אידיאלים והזיות, פרי התפתחות היסטורית ממושכה בארץ מולדתם. לא רק את ההוי החברתי של ארץ המולדת כמו שהוא, כמו שהלך והתפתח, הם מעתיקים אל הארץ החדשה, אלא גם את מושגי המולדת על החברה כמו שהיא צריכה להיות. משאות נפש שבשלו תחת שמש אחרת מובלות עם כל אנית מהגרים המגיעה לחופי אליס איילנד. נחשול נחשול ומנחתו: באי שנת 1630 הביאו אתם את מלכות-השמים ואת הרדיקליזם הפוריטני אשר להם – הכל מוכן ומזומן. בשנת 1700, לערך, כבר הופיעו בודאי בעקבותיהם המשפט הטבעי עם תורת גרוטיוס; בשנת 1800 מועברות בגנבה מאירופה אידיאות יעקוביניות והערצת נפוליון, תוצרת צרפת, שנאה לעריצות וחסידות פיאטיסטית. בשנת 1848 מגיעות אל חופי הריפובליקה האדירה הראשונה תורות ריפובליקניות אפיגוניות, בנות תסרוקת דימוקרטית-רדיקלית; בשנת 1890 באה מגרמניה תורה סוציאליסטית, כל האידיאות והאידיאלים העתיקים האלה נשתלים באדמה החדשה. וכל עוד ההגירה ההמונית מביאה אתה גם חיל מלואים של חברים לדעה, עוד לא אבדה התקוה שהתורות תכינה שורש אף תשגשגנה.

לצדי המקורות המזנקים האלה יש גם פלגים קטנים ההולכים לאט, ואין לבוז גם להם. כמעט לכל ארץ הפתוחה לרוחה נישא ובא בעזרת ההגירה מספר גדול של יחידים שאר לפי מבנה נפשם עשויים הם להשפיע במידה גדולה על יצירת אידיאלים מדיניים וחברתיים. אלה הם מנהיגים פוליטיים מגורשי ארץ מכורותיהם, מטיפים וסופרים מפלגתיים הנרדפים על צואר ופליטים פוליטיים מכל המינים המחפשים להם מקלט. אין לך כמעט גל ריבולוציוני או קונטר-ריבולוציוני אחד באירופה, שלא פלט אל חופי אמריקה מספר אנשים מחוננים בכשרון מנהיגות מן הסוג האמור: תנועת הצ'רטיסטים והמהומות החקלאיות באילרנד, הקומונה הפריזית ומרידות הפולנים. ולא רק בארצות הברית, אף במדינת אוסטרליה וזילנד החדשה מלאו האנשים האלה תפקיד בולט בהתפתחות התנועה הריפורמית הקולוניאלית. הם הופכים לנושא האידיאליזם הפוליטי, וכאן במולדתם החדשה יש להם היכולת לתת לו בטוי יותר נמרץ משהיה לו בארץ מולדתם שלא ידעה להוקיר את עמלם.

על סוג זה נמנים גם האידיאליסטים ומבקשי התקונים, אשר יצאו את ארץ מולדתם לא מאונס, אלא מרפיון ידים, לאחר שלא עלה בידם לקיים את חלומם בחיק סביבת המולדת, שרפו ברצונם את כל הגשרים מאחוריהם, והלכו אל הארץ הקולוניאלית לאמת בה את חזונם. קרקע-הבתולה של הערבה ויער-הבראשית מושכים את הלב כגיא-חזיון טבעי לבנין מדינות למופת, הערוכות בתכנית ומנוהלות בשיטה, ואשר בהן אפשר לגשם פרוגרמה מכסימלית זו או אחרת. סן-סימוניסטים ומורמונים, ישועים ואנרכוקומוניסטים – התחרו ביצירת דוגמאות ממשיות של משאת נפשם בעולם החדש. לפני כמאה שנה עיינה ההסתדרות הסוציאליסטים באלזאס בתכנית הגירה כללית לטכסאס למן הקם שם, באין שלטון בעל פניות היהודים הבאנו את תרומתנו הלאומית לזרם החברתי הזה בתנועה "עם עולם", אשר יצאה לאמריקה, בעת ובעונה אחת עם תנועת ה"בילוי" לארץ ישראל, בתכניות על התישבות מופתית.

אגב יניקה מתוך כל המקורות האלה ודומיהם זורם לרוחה נחל האידיאליזם בארץ ההגירה הקולוניאלית. ארצות-הברית הצעירות – וכן יתר מחוזות ההגירה וההתיישבות הגדולים אשר מעבר לים – נראות לעין העולם הישן כמבצר החופש, כבמה רחבת ידים לתקונים סוציאליים ופוליטיים, מעבדה חברתית כבירה ושדה נסיונות עצום, מקלט לנרדפים, מקדש הקדמה, הדימוקרטיה ואחות האדם.

ואולם במידה שההתפתחות צועדת קדימה וההתפשטות הקולוניאלית מאבדת במקצת ממהירותה, האדמה החפשית נחלקת בין בעלים, חופי הכניסה מתמלאים מבקשי עבודה – בה במידה פונה זיום והדרם של האידיאלים והם פורשים לקרן זוית. ה"ספר" ניתק והולך קדימה, קדימה, עד אשר יעלם כליל ואתו גם חלומותיו. מגמות חדשות, אם גל לא אידיאלים, צפות ועולות. התפתחותם החמרים של כוחות היצור אשר נחשפו במשך ימי הכבוש; ההגנה המלוכדת על רכוש הלאום כלפי חוץ; השמירה על רמת החיים הגבוהה נגד כל התחרות מצד עבודת מהגרים זלה; הגנת האיכות הגזעית בפני טומאת העמים המהגרים "נחותי הדרגה" – אלו הן דרישות היום החדשות. מפלגת "הנאו-נאטינגס" הולכת ונעשית הרוב. ברגע ששערי הארץ ננעלים – נחתך גורלו של האידיאליזם הקדום. משאות הנפש הנושנות נובלות ומתפוררות: התנועות הסוציאליות והפוליטיות, שנבנו על יסודן, נכנסות לתקופת עמידה, כוח משיכתן פג והרקבון מתחיל. סכסוכים פנימיים בלתי פוסקים בחיק הסתדרויות מאובנות, פילוגים מתמידים וחידושי ארגון בלי הרף – אלה הם סימני ההתפוררות הזאת. התנועות מורדות מכסא מלכותן, מושלכות לצדי דרכים ונהפכות לתנועות-קרנות שאין איש שם לב אליהן. זה חלק כל תורות האימפורט וכל התנועות התומכות את יתדותיהן בהמוני מהגרים, זה משפט המפלגה הסוציאליסטית הישנה, אשר תכניתה הובאה מוכנה ומזומנה מבית-החרושת הגרמני, הרוסי או האוסטרי, ונשענה כמעט אך ורק על רובע המהגרים. זה סופן של אגודות התרבות וחברות התיאטרון הגרמניות, סוף כל תנועות הריפורמה והליברליזם מטפוס זה וממקור זה. עמידה, התפוררות, ארגון מחדש, דחיה לקרן זוית ורקבון. אלה הם ימי המעבר הקשים שבהם נואשים האידיאליסטים הישנים מעצמם ומאמריקה.

ואף על פי כן, אין זאת אלא דרגה הכרחית בדברי הימים. הקרקע שדושנה בחלומות וחולמים ישנים, בזבל היסטורי של ריפורמות וריפורמטורים, נפנית להצמיח אידיאלים אמריקני חדש, יליד המקום, והפעם לא בן ארץ הגירה קולוניאלית, אלא עולה מתחתיו, מתוך חייו הבשלים והעצמיים של כלל ענקי. אפס קצהו של האידיאליזם החדש הזה יציץ אלינו היום מירכתי האופק.