מחקרים סוציולוגיים (ארלוזורוב)/הטכסיס של המפלגות המדיניות/פרק ג

ג. שטחי התנועות הטכסיסיות

התנועה הטכסיסיות של כל מפלגה מדינית – ותהא זו שייכת לאיזה טפוס שהוא – מתפתחות, לדעתי, בעיקרן על גבי שלשה שטחים. רק יחסם וצירופם של אלה מהווה את השיטה הטכסיסית של המפלגה. שלימותה ותקפה של השיטה תלויים למעשה על פי רוב יותר באמנות המדינית ושאר הרוח של ההנהגה מאשר בחישוב המדויק. שלשה שטחים אלה הם:

ראשית, היחסשבין המפלגה והממשלה. הפרובלימות הטכסיסיות בשטח זה כרוכות ביחוד בשאלות התמיכה – המותנה או המוחלטת – או של האופוזיציה – המותנה או המוחלטת – מצד הממשלה הקיימת אל המפלגה. שטח זה כולל את כל ההיקף של הטכסיס הפרלמנטרי ומסתעף כל כך, שהוא נוגע לעמדת המפלגה לגבי כל הצעת חוק, וביחוד חשובה כאן ההשפעה החוזרת על העתונות ועל דעת הקהל.

שנית, היחס שבין המפלגה ויתר המפלגות המדיניות. בשטח זה חשוב ביותר הטכסיס במלחמת הבחירות בכלל, וקודם כל בבחירות לבתי הנבחרים. לכאן ישיכות גם כל התנועות הטכסיסיות בענין הרכבת הממשלה ושאלת הקואליציה. הניגוד – המותנה או המוחלט – להתרחבות, או מדרגת הנכונות וההנחות הקודמות לגבי ההתחברות, – הם הסימנים המובהקים הקובעים את הטיב הטכסיסי של מפלגה.

שלישית, היחס בין המפלגה וחבריה. מה שמכונה בבחינה זו "מפלגה" אינו כמובן אלא דבר מופשט. למעשה זוהי שלאת היחס בין הנהגת המפלגה הזכאית לדבר בשם המפלגה ובין המון חבריה. התפקיד הטכסיסי בשטח זה פירושו ביטול המתיחות שבין הרצון הדימוקאטי מצד חברי המפלגה להשפעה ופיקוח בין זכות ההגדרה והפיקוח של ההנהגה; בדברים אחרים: בין ההכרה העצמית והאמון מצד ההמון ואפשרות הפעולה של ההנהלה. שאלה זו בדבר המשמעת במפלגה יכולה להפטר מבחינה טכסיסית בשתי דרכים, אם על ידי שיטה קפדנית של סידור וביעור (המפלגה הקומוניסטית הרוסית), או על ידי הפחתת מדעת של התביעות הארגוניות, המדיניות ואפילו המוסריות – (למשל, סינטורים אמריקניים האוסרים את השתיה ושותים בעצמם).

ברור, שבחים כל שלושת השטחים העיקריים הללו של טכסיס הם גוף אחד. רק בעיון יש להבחין ביניהם, אבל למעשה סמוכים הם ותחומיהם יונקים זה מזה. יש שעמדתה הפרלמנטרית של מפלגה נקבעת לא מתוך יחסה אל הצעת החוק הנידונה ואפילו לא מתוך יחסה אל המיניסטריון האחראי, אלא מכוונת למלחמה הבחירות הקרובה ולשעת הפגישה עם המפלגות המתחרות. דוגמאות לכך מוציות בכל יום ויום למכביר. כמו כן יתכן ונהוג, שההחלטה הטכסיסית של מפלגה אינה תלויה ביחסה למפלגות חברות או לממשלה, אלא נימוקה היא תשומת לב להלך נפשו ולרגשותיו ולרצונו של המון המפלגה, זה שקולו לא נשמע כמעט אבל מורגש בכל תוקף.