מחבר:רב שלמה שטנצל/מכתבים שלהרבי מליובאוויטש אל הרב שלמה שטנצל זצ"ל

מכתב ששלח הרבי מליובאוויטש מחב"ד להרב שלמה שטנצל בתשט"ז

עריכה
 
מכתב מרתק שנשלח להרב שלמה שטנצל יו"ר המשנה וההלכה היומית
 
מכתב מעניין הרבי מליובאוויטש אל הרב שלמה שטנצל זצ"ל
 
המכתב ששלח הרבי מליובאוויטש אל הרב שלמה שטנצל זצ"ל
 
מכתב מעניין הרבי מליובאוויטש אל הרב שלמה שטנצל זצ"לה

מכתב א'

עריכה

מכתב ששלח כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להרב שלמה שטנצל כשעוד היה בחור צעיר

ב"ה, כ"א שבט, תשט"ז
ברוקלין.

האברך שלמה שי' (שטנצל)

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממוצש"ק, בו כותב אודות הרושם הכביר אשר עשתה האסיפה, הנאום של פב"פ שהסעיר את הרוחות ליראת שמים תורה ומצותי' - ואשרי חלקו שהשתתף בארגון הדבר. ומזה מובנת ג"כ חוות דעתי בהנוגע לעתיד - שימשיך בעבודתו זו, אף, שככל עבודה פנימית, דורשת השקעת זמן מרץ ושימת לב. והובטחנו כבר מרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) אשר ע"י הצדקה עם הזולת נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

אבל מלשון הבטחה זו עצמה, שאומר שנעשים זכים ולא שנעשה למדן וירא שמים, מובן, שצריך ללמוד, וגם להתעסק בענינים המביאים לרגשי לבב באהבת ד' ויראת ד', אלא שמתברכים בהצלחה מופלגה אלף פעמים ממש. ולכן עליו לסדר לימודיו בתורת הנגלה ובתורת החסידות זמן נכון בכל יום ויום וכראוי באברך בן ישיבה. ורק שבזמנים הפנוים מסדרי הישיבה וקצת מזמני הישיבה - להקדיש לעבודה הנ"ל. ובטוחני שבאופן כזה גם אביו הרב שליט"א יסכים בלבב שלם.

מובן שכל הנ"ל הוא בתור סדר קבוע, אבל במקרה יוצא מן הכלל ובתור הוראת שעה, צריך, ופעמים גם מוכרח, להוסיף מזמן דצרכי צבור על זמן דלימוד התורה, ולפעמים להיפך - לקחת מזמן הלימוד לצרכי צבור. ובפרט בהתבונן עניני צבור אודותם הנדון, לפעמים תכופות - בתקופה זו - הם ענינים של פקוח נפשות ממש. ובודאי גם בזה יקוים דבר המשנה מצוה גוררת מצוה, ולא ח"ו להיפך.

בשאלתו איזה אישים להזמין להטיף בפני הקהל וכו' - מובן שבזה צריכים להחליט אנשים הנמצאים על אתר ולהביא בחשבון גם ענינים דמראית עין, שמיעת אזן וכו'.

ולאידך גיסא להשתדל לנצל כל הכחות האפשרים. ואין לקבוע בזה מסמרות אפילו על אתר, ובפרט בריחוק מקום, כיון שהענינים משתנים מזמן לזמן.

נעם לי לקרות במכתבו שלומד בצורה קבועה בתורת חב"ד. ובודאי ידוע לו פתגם רבנו הזקן, שהקביעות צ"ל בזמן וגם בנפש והוא העיקר. וכבר ידוע - דקבוע לא בטל.

וכיון דכל יומא ויומא עביד עבידתי', והרי ברכת התורה מברכים בכל יום מחדש ובנוסח נותן התורה לשון הווה, הרי גם הקביעות בלימוד תורת החסידות צ"ל בכל יום.

בברכה לבשר טוב בכל האמור.

מ. שניאורסאהן

בשאלותיו במכתבו מיום הבהיר יט"כ: א) אם להאמין באמונה פשוטה או לחקו"ד - שניהם מוכרחים. ולא רק שאין סתירה מזל"ז, אלא אדרבה משלימים זא"ז.

תחלת העבודה ויסודה - אמונה פשוטה, ותיכף נתחייב במצוה שהיא יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' (רמב"ם בתחלתו), ובל' הזהר (ח"ב כה, א): פקודא דא קדמאה דכל פקודין כו' למנדע לי' לקוב"ה כו'. ולא יגעת ומצאת אל תאמין. ומחויב לייגע ולהטריח את שכלו להשכיל ולהבין עד כמה שביכולתו - ויכולת האדם מוגבלת - ומה שלמעלה מיכולתו, באמונתו היסודית והפשוטה יחי'. ועייג"כ מצות האמנת האלקות להצ"צ. קונ' תורת החסידות פי"ג ובכ"מ.

ב) סדר לימוד - בנגלה בהתאם לסדרי ישיבה בה לומד (ומוכרח, בכל אופן, לימוד וידיעת הל' הצריכות). בחסידות - יתדבר עם הררש"ח שי' קעסעלמן עד"ז, כיון שתלוי בכשרונות כאו"א וכו' וכו'.


חלקה נדפס בלקו"ש ח"י ע' 241 חלקה בחי"א ע' 279 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

האברך שלמה שי': שטנצל, תל אביב.


מכתב תשובה ששלח הרבי מליובוייטש זצ"ל להרב שלמה שטנצל שליטא. File:Volvo 121 1965.jpg

ה'שמב
ב"ה, ו' ניסן, תשי"ז

ברוקלין.

האברך אי"א נו"נ וכו' מו"ה שלמה שי'

שלום וברכה!
במענה על מכתבו מר"ח ניסן והקודמו, בו כותב אודות הפעולות דארגון דרשות דברי התעוררות ברבים,
ואתענין לדעת הנקודות דתוכן הדרשות, כי הרי כמה סוגים בהתעוררות וכמה אופנים ודרכים להתעוררות, ומובן שבימינו אלה ביחוד ע"י קירוב ודברי נועם פועלים יותר מאשר ע"י ההיפך, מכש"כ וק"ו מימי הבעש"ט ותלמידיו, שגם אז הי' חילוק גדול ונתגדל החילוק במשך הזמנים.
  • במ"ש אודות הדפסת עלון אודות אמונה והתעוררות בדבר שמירת התורה
  • והמצוה, - בטח לא יכנסו בעלון זהו בעינים של וויכוח וכיו"ב, שהרי כל וויכוח צריך להביא דעת צד המנגד, ולא תמיד נקלטים הפרכות עליו, והעיקר שבדורנו כמה וכמה ישנם שאין יודעים כל הענין, ז.א. דברי המנגד גם כן לא, ולכן צריך זהירות לפרסם דיעות של כפירה.
  • מ"ש אודות רשימת המאסר, מהנכון שיתדבר עם צעירי אגודת חב"ד שבסביבתו ועם חברי מערכת הבטאון.
  • תקותי אף שאין כותב בפירוש שמעלה בקדש בהנוגע לקביעות עתים שלו בתורת החסידות, שלמרות גודל כל הענינים הנ"ל הנה כמו שכתבתי בארוכה במקום אחר, לאחרי שהנביא מפליא בגודל הפעולות, פרס לרעב לחמך וגו' ובזה גם כפירוש תנדב"א רבה, לרעב וערום בעניני תורה ומצות, - ובכל זה הרי - ומבשרך לא תתעלם, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.
בברכת חג פסח כשר ושמח.
בשאלתו בהסתירה שבין עבודה בעצמו ועבודה עם הזולת - צ"צ - כמדומה כבר כתבתי לו עד"ז אשר שתיהן מוכרחות, שמזה מובן שבעצם אין סתירה מזל"ז. וחילוק הזמן ביניהן - משתנה לפי האדם והמקום ובאותו האדם מזמן לזמן. וע"ז יש להתייעץ עם כאלו הנמצאים על אתר ואשר מצוקת כאו"א מבנ"י קרובה ללבם. וכנודע פסק הדין שאין מושיבין בסנהדרין זקן מופלג בשנים וכו'.