מחבר:רב שלמה שטנצל/מאמרי עיתון/חדש אלול

מאמר א' - דרשו את ה' בהמצאו

עריכה
  • הרב שלמה שטנצל
  • על הימים הנוראים האלה, שמעתי מיהודי שהגיע מרוסיה הסובייטית, דברי התעוררות שהביא מ"שם", הוא שמע בריגה שאלה, כתוב על הימים הללו "דרשו את ה' בהמצאו" הם ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, שהשי"ת ממציא את עצמו ומתקרב אליהם, ושאלו שם, הרי השי"ת מצוי בכל השנה "מלוא כל הארץ כבודו", וענו היהודים ברוסיה המצויים בהתעוררות רוחנית של אלפי בעלי תשובה, במשל, באקלים הגשום של רוסיה מצויים מחסני ברזל חשופים לגשם, הנחלשים במשך הזמן, וכאשר רוצים לדעת אם הברזל נאכל או נשאר ברזל מהחלודה, תוחבים מגנט ארוך לתוכו, אם חשים משיכה למגנט בערימה, סימן הדבר על קיום ברזל, ואם המגנט לא חש בתגובה, אות הוא על חלודה וחידלון גמור.
  • כן הדבר בין ראש השנה ליום הכיפורים, הקב"ה יורד לתוך י' אמות של עולם הזה, ומתקרב לליבותיהם של כל בית ישראל בכל מקום שהם, אם היהודי חש בליבו משיכה למגנט לקב"ה המשוך ומעורר את הלב היהודי, אות הוא על חיים, ואם הלב דומם ללא תנועה וניד כל שהוא, אות הוא על גויעה רוחנית עילפון כריתות רוחנית, בימים אלה יכול כל יהודי בכל מצב שהוא לדעת היכן הוא עומד, את האמת, כדי שיידע מה לעשות.

עודד טל, תל אביב- שם עט

מאמר ב' - שובו בנים

עריכה
בימים הללו לפני בוא יום הסליחה והחנינה הגדול, יום הכפורים נקראים כולנו לתשובה.
עולנו עומדים עמוסי חטאותינו, הקטנות הגדולות, אל מול רחמי ה'. יודעים אנו כי לא נוכל להצדיק את כל אשר פעלנו במשך השנה, ואנו מקוים לרחמים, לסליחה ומחילה. ויום הכפורים בא למחול, לסלוח לכפר. ומאתנו נדרש אך :דבר אחד – אכן, לרצות בסליחה, לחזור בתשובה.
דבר ה' קורא לכל אחד ואחד מישראל בקיראה ובהבטחה "שובו אלי ואשוב אליכם". והקריאה הזו והתשובה הזו לאל מפי אדם ועבור אדם הם באים כי אם לה' לבדו. כי ה' קורא לכל אחד מאתנו באשר הוא שם לשוב אליו, לחזור ולהתקרב אליו. ואין רחוק וקרוב בתשובה – כמו לקרובים כן גם לרחוקים ביותר, גם לאלה המדמים בשעת אפלת הדעת שנתרחקו לגמרי – גם להם קורא דבר ה' לשוב אליו, וגם להם הוא מבטיח את חסד השפע, ואת האור האלקי.
לא מפלגה, לא גוף פוליטי או חברתי הם הקוראים אל השבים, דבר ה' עצמו הוא המדבר אל כל אחד ואחד. ועל כן אל יסתירו הצללים העלולים להיות על יחידם או על גופים את האור האמיתי – את אורו של ה' אשר אליו צריכים כולנו לשוב. אל לאיש לחפות על הרצון הפנימי הטבוע בעמקי לבבו להיות יהודי שלם באמתלאות ובתירוצי שווא. את הדין והחשבון יש לעשות בתוך תוכה של הנשמה ומבלי להעיב על כך בטרוניות שאינן במקומן, כתר התורה לא ניתן לאיש לאחוזה, מורשת עולם הוא לכל זרע ישראל – וכל אדם מישראל זכאי ומחויב לקרב עצמו אל המאור, לדבק את עצמו בדבר האלקים, להתעטר בעטרת התפארת היהודית האמיתית.

הקריאה לתשובה מכוונת לכל אחד ואחד, לפרוץ את מעצורי הריחוק וההרגל, ולהסיח את הדעת מן החשש "מה יאמרו". כי דבר אלקינו קורא לכל אחד ואחד באשר הוא שם, לקרובים ולרחוקים, לדור האבות ולדור הבנים.

ודור האבות, וכל אחד ואחד מבני הדור נתבע לחפש בתוך מצפוני לבו, לעשות מחדש את חשבון הנפש, את חשבון החיים הגדול – ולשוב בלב שלם את ה'. אין זו חרפה כאשר בוחנים בני אדם שוב את דרכם ומוצאים כי עליהם לומר "תעינו, תעתענו". התעיה והטעות נעוצים היו בדור אחר, במחשבות שונות, כאשר היו כוונות טובות שגרמו למעשים רבים שלא היו טובים וראויים. אך אין חרפה לומר "טעינו" – כאשר יש אומץ לומר זאת, כאשר יכולים עדיין לתקן. ויזכור כל אדם כי לא בפני בני איש נותן הוא דין וחשבון, וגדולה ויוקדת וצורבת היא הבושה אם אין יכולים להודות ולהתודות על חטא וטעות. ואשרי השבים אל ה' – כי בתשובתם יגלו את האומץ ואת הרעננות, ואת תחיית חייהם באמת.
ודור הבנים, הדור אשר לא ידע ולא למד – אף הוא צריך לשוב. מאורה של התורה מאיר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וקולן של הישיבות נשמע, והוא קולה של התורה, התורה החיה בלבותיהם של רבבות, התורה השייכת לכל אחד ואחד בכם. התגברו על מעצורי הזרות, התגברו על המחסום של חנוך שלא כדרך ישראל האמיתי מצאו בתוך עצמכם את הניצוץ היהודי – כי הלא אתם זרע קודש, בני עם קודש, ובכל אחד מכם ביודעים ובלא יודעים בוערת לה בחשאי להבה של קדושה. ואתם יכולים למצוא אותה, ללבות אותה בעצמכם, להראות כי אכן אתם "ישראל אשר בך אתפאר".
פתוחים הם שערי התשובה, ופתוחים בתי הכנסת והישיבות לקבל את השבים, ללמדם דעת. אך למעלה מכל – שערי תשובה של מעלה מחכים תמיד לנפש מישראל שתעשה את המאמץ ותחזור שוב מקומה האמיתי בתוך מהות ישראל הטהורה. כי ה' עצמו הוא הקורא אלינו, אל כולנו ממש, אף אל אלה שהרחיקו עצמם ביותר לבוא אליו – אל מקום הסליחה. אל כולנו הוא קורא: שובו בנים.


מאמר ג' - אלול אפילו הדגים שבים רועדים

עריכה

*מאמר שכתב הרבשלמה שטנצל

מקובל להגיד, כי באלול, אפילו הדגים שבים רועדים, מיום הדין מתקרב ובא, מול התרדמה הרוחניות של העולם, והתפוררות כל המסגרות הכלכליות, החברתיות, הערכיות, המשפחתיות, והאישיות, באין עוצר את ההתאבדות המאורגנות של האנושיות, עליו השתלטו אנשי תיקשורת, המפיצים את העולם בכל החולאים והמגפות הפורצות בכל פינה שבעולם, ומעבירים עאת נגיפיו תוך שעות אחדות על פני העולם דרך אמצעי התקשורת הנשלטת על ידי אנשים המתבוססים יומם ולילה במדמנה, תועבה מיאוס וצרעת רוחנית המכלה מנפש ועד בשר, כנגד סכנה חמורה זו, חייב לקום כח נגדי רוחני בונה, שיתן את כח העידוד והאתגר לאותם יהודים המחפשים את דרך האמת והתשובה, ורבים הם.
על היהדות שומרת המצוות לעבור טלטלה גדולה של התחדשו, התעוררת והתארגנות, לנוכח המשבר רוחני העמוק העובר על העולם כולו, ראשית עלינו להתחזק יחדיו, ואח"כ להציל את הניתן להציל. היהדות הרוחנית המוסרת כל אשר לה להקב"ה, ומשליכים על ה' את כל יהבינו, בכל הכיוונים, אך לנוכח הטירדות השוטפות אותנו ,אין ברירה אלא להעצר, בחודש אלול, הם ימי ההבראה הרוחנית, לאחר שעברנו את ימי ההבראה הגשמית.
זכורני בבחרותי, בלומדי בישיבה גבוהה בירושלים, איך שהלכנו לפני צאת השבת לשמוע שיחה והתעוררת מרבי בן ציון ברוק מנוברדוק, שאמר שיחה בהתעוררות וניגון מיוחד, או הלכנו לשמוע בבני ברק את רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל משגיח דפונוביז', או כשהביאו את רבי אליהו לופיאן זצ"ל ל"בית המוסר", עד היום אנו ניזונים מדבריהם שהפכו את ליבות האבן שלנו ללב בשר, או שנתעוררנו מה"טיש" של ה"בית ישראל" זי"ע, כיום המצב מעורר דאגה, אותם כחות שאז היו צעירים והיום הם כבר סבות לנכדים, נעשו גדולים , מבלי שיעירו את סמכותם וגדלות עצמם, ליצור את המהפכה המיוחלת, כפי שאני שוחחתי עם כמה מהם, והם חוששים מטעמי צניעות שבדמם לעלות אל הבימה ולזעוק את הזעקה הגדולה: עורו ישנים מתרדמתכם.
ממש פיקוח נפש, להקים בחודש אלול עד יום כיפור, שיחות והתעוררות בימי רצון אלו, כל יום של אלול הוא ריצוי חדש, ועד יום כיפור כשאדם בונה את עצמו, ומרצה את בוראו\ כי במידה שהוא מנצל את ימי הבנין העצמי, כך זוכה לריצוי ולכפרה, היו גדולים שנסעו לאלול לישיבות עד יום כיפור לבנות את עצמם, בפרט בימינו עולם מטולטל ומוטרד, חייבים להקים פינות לריכוז הנפש, להתעוררות ולהתעלות.
העולם שלנו מלא צרות, הם נתפסו בראש השנה, עברו שנים וחשבו שיתחמקו עד שנתפסו, ביום הדין חייבים לעשות
  1. (1) קודם עבור אותם שצמאים להתעוררות, ולא יודעים איפוא עושים זאת. למרות שהם ערים
  2. (2) אותם המונים שזקוקים למעט התעוררות, כאשר כבר ניצת בליבם הניצות הראשון, יש לתת להם כתובת, של עצרת שבועית, בכל עיר ועיר בארץ ישראל לצערנו הדבר לא קיים כמעט אפילו בערים כמו ירושלים ובני ברק, כמובן מלבד עולם הישיבות הקדושות.
  3. איפוא רבי ישראל מסלנטר של דורנו, איפוא רבי אלימלך ורבי זושיא אחיו, של דורנו, עוד לא היה דור שהיה זקוק לכך מדורנו, מה עושים?!


מאמר ד' - מדוע יום הכיפורים נפתח ב"כל נדרי"?

עריכה
  • ערב חג הסוכות תש"ס
נתעוררתי בשעת אמירת כל נדרי.
כי אדם שיש בו ועליו נדרים, שבועות וכו', המראה כי הוא נתון בעיקשות ובקפריזות, ואילו בעל תשובה צריך להיות ישר וחלק. אדם עיקש אינו יכול לחזור בתשובה, ולהשתנות, ולכן דבר ראשון לקראת סליחה יש לצאת מהנדרים.