מחבר:חיים נחמן ביאליק/שירים מן העזבון/חושו רופאים

 
חוּשׁוּ, רוֹפְאִים
ח"נ ביאליק
 
 
חוּשׁוּ, רוֹפְאִים, חוֹלֶה אָנוֹשׁ
שׁוֹכֵב פֹּה עַל מִטָּתֵהוּ.
אֵשׁ קַדַּחַת אָחֲזָה מוֹסְדֵי
גֵווֹ סָבִיב וַתְּלַהֲטֵהוּ.
 
בְּשָׂרוֹ כָחַשׁ, כָּלָה שְׁאֵרוֹ,
יָבֵשׁ מֹחוֹ, עַצְמוֹ חָרָה.
אִמְרוּ, רוֹפְאִים, אִם יֵשׁ תִּקְוָה
לַצּוֹלֵעָה לַנִּשׁבָּרָה…
 
לָמָּה תֶחֱשׁוּ, הַאָזְלַת יֶדְכֶם
לְהַעֲלוֹת לוֹ אֲרֻכָה?
נַחְלָה נַחְלָה מַכָּתְךָ,
עַם מְעֻנֶּה, דַּךְ, מְדֻכָּא.
 
אֵין לֹא אֶגְרוֹף יָד וָאֶבֶן
אֶל הַמִּטָּה הִפִּילוּנוּ.
גָּלוּת, עַבְדוּת, לֶחֶם עֹנִי
הֵנָּה הֵן הֶחֱלִי דִכְּאוּנוּ
 
אוֹי אֵיךְ אֶמְאַס, אֵיךְ אֲתַעֵב
פֹּה מִשְׁכָּבִי עַל מִטָּתִי.
הֵן הַכְּסָתוֹת רַכּו חַמּוּ
אַךְ תַּרְבֶּינָה אֶת זֵעָתִי
 
אֵלִי, אָבִי, תֵּן מַה תִּתֵּן
כֹּחַ מִצְעָר לִי חֵלֵכָה,
אָקוּם אֵרֵד מִן הַמִּטָּה
עַל מִשְׁעַנְתִּי אֶתְהַלֵּכָה.
 
אֵלֵךְ לָתוּר לִי מָנוֹחַ
אֱלֵי אֶרֶץ לִי נִשְׁקָפָה.
אֲרַפֵּד מַצָּעִי עֲלֵי דֶשֶׁא
אוֹר, אוֹר שָׁם אֶשְׁאָפָה.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.