מחבר:חיים נחמן ביאליק/שירים מן העזבון/האופה והקטף

 
הָאוֹפֶה וְהַקַּטָּף / חיים נחמן ביאליק
 
מַדּוּעַ בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא עַתָּה רַבִּי שְׁמוּאֵל?
רְאֵה, הַתַּנּוּר נִגְרַף עִם הָנֵץ הַחַמָּה
וַיּוֹצֵא חֻמּוֹ לְבַטָּלָה חֲצִי שָׁעָה
וּכְבָר נֶאֱסְפוּ כָל הַמְּגַלְגְּלוֹת וּבָאוּ.
הַיּוֹם, הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, תֵּאָפֶינָה
מַצּוֹתָיו שֶׁל הַגְּבִיר וְהַכֹּל זְרִיזִים
וּכְבָר הֵן עוֹמְדוֹת שָׁם בְּחֶדֶר שֵׁנִי
חֲגוּרוֹת לְבָנִים, חֲשׁוּפוֹת יָד עַד מַרְפְּקֵיהֶן
וַחֲמוּשׁוֹת מַעֲרִיכוֹת.
גורף את הגחלים ומזמר.
הוֹי גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת,
לָמָה אַתֶּן רוֹחֲשׁוֹת –
אֶגְרֹף, אֶגְרֹף, אֶגְרֹף
אוֹי נְפָשׁוֹת בּוֹעֲרוֹת
לוֹהֲטוֹת וְסוֹעֲרוֹת –
אֶגְרוֹף, אֶגְרוֹף, אֶגְרוֹף...
 
אוֹי גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת,
לָמָה אַתֶּן דּוֹמְמוֹת –
אֶגְרֹף, אֶגְרֹף, אֶגְרֹף;
 
הוֹי נְשָׁמוֹת שׁוֹמְמוֹת
דּוֹעֲכוֹת וְזוֹעֲמוֹת
אֶגְרוֹף, אֶגְרוֹף, אֶגְרוֹף...
 
הַקַּמָּח, קוּם וָלוּשׁ, הֲרֵי הַתַּנּוּר גָּרוּף!
הַנָּשִׁים, לַעֲבוֹדַתְכֶן! אַל תַּעֲמֹדְנָה פְּנוּיוֹת!
הַתַּנּוּר גָרוּף, מוֹצִיא חֻמּוֹ לְבַטָּלָה
הַקַּמָּח, לוּשׁ! וְאַתָּה קַטָּף, לֵךְ וַעֲמוֹד נָא,
בְּרֹאשׁ הַשֻּלְחָן שָׁם עַל יַד צִפּוֹרָה
וְהֱוֵי מְמַעֲכָה, כְּלוֹמַר אֶת הָעִסָּה, יָפֶה יָפֶה.
 

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.